הקרב על הבחירות
הבחירה של עם ישראל באמירת 'נעשה ונשמע', לבחור לקבל על עצמם מראש, עוד לפני הנשמע, היתה שיא של הבחירה האנושית
הבחירה של עם ישראל באמירת 'נעשה ונשמע', לבחור לקבל על עצמם מראש, עוד לפני הנשמע, היתה שיא של הבחירה האנושית
ביום השביעי לצאת ישראל ממצרים מוצא עם ישראל את עצמו בסכנת קיום לאומית. הים לפניהם ההרים מימינם ומשמאלם והמצרים מאחוריהם.
פרשת בא מסיימת את תקופת עשרת המכות. כשנה אינטנסיבית שבה משה רבנו מנהל תהליך פוליטי מדיני מול פרעה. תקופה מאתגרת
בפרשתנו מתארת התורה את תהליך השקיעה בגלות ובשעבוד, וההיטמעות הרוחנית במצריות. חז"ל הדגישו שראשיתו של התהליך היה היטמעות תרבותית ולא
הפרשה פותחת בציווי לכונן רשות שופטת ראויה, שתעשה משפט צדק: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו', ושפטו את העם
הדו"ח הדקדקני שנמסר בתחילת פרשת פקודי הוא למעשה סיכום לפרשיות המשכן. הדו"ח כולל פירוט מדויק: כמה נאסף, מאיזה סוג, ולמה
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא א). פרשתנו עוסקת בדיני ממונות. לא בכדי נסמכה פרשתנו למתן תורה שבסוף הפרשה
למעמד קבלת התורה בהר סיני קדמה הצעה אלוקית לאומות העולם לקבל את התורה אולם רק עם ישראל הסכים: "מלמד שהחזירה
שני קרבות מוזכרים בפרשתנו: הראשון עם המצרים על שפת ים סוף שהתנהל בדרך ניסית, ובו נאמר לישראל: "ד' ילחם לכם
מכת החושך שבפרשתנו שונה משאר המכות. אין בה פגיעה בגוף, ברכוש או בתשתיות של מצרים. היא מנעה מהמצרים את האפשרות