'גל שני' או הפנמת ה'שינוי'
בלק מלך מואב חש מאויים ע"י עם ישראל הניצב על גבולו, וביקש לשכור את שרותיו של בלעם כדי שיסייע לו
בלק מלך מואב חש מאויים ע"י עם ישראל הניצב על גבולו, וביקש לשכור את שרותיו של בלעם כדי שיסייע לו
בסוף פרשתנו מזכירה התורה אירוע חריג בחומרתו: "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה
בפרשתנו אירוע אסטרטגי יוצא דופן. מלך מואב חש מאויים מהתקרבות ישראל לארצו, שמא יהיה גורלו כגורל האמוריים. ב'הערכת המצב' האסטרטגית
פרשתנו נקראת בגמ' גם 'פרשת בלעם' (בבא בתרא יד ב) ולא בכדי. האישיות הדומיננטית בפרשה היא בלעם. בלעם היה נביא
בפרשתנו עוסקת התורה במינוי מלך: "ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי. שום תשים עליך מלך אשר יבחר ד'
חומש 'דברים' נקרא על שם הפתיח של פרשתנו: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן" (דברים א
בפרשתנו חוזרת התורה על האיסור של הדיינים לקחת שוחד: "לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תקח שוחד. כי השוחד
הפרשה נפתחת ב'נסיון על' של משה רבנו לשנות את רוע הגזירה שנגזרה עליו שלא להיכנס לארץ ישראל: "ואתחנן אל ד'
ספר דברים בכלל ופרשת דברים בפרט, מהווים אבן יסוד בבניין הציבוריות הישראלית לדורות. ה'תוכחה' הציבורית; הביקורת ותהליכי ההשתפרות והתיקון שמובלים
פרשתנו פותחת במעמד הברית בין עם ישראל לקב"ה, והמחוייבות הנגזרת ממנה, אולם היא מציינת גם תופעה בעייתית של התכחשות לברית.