כל הפוסטים של הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')

בשלושה ניסיונות התנסו בני ישראל במן שקיבלו במדבר: הראשון – לאסוף בכל יום רק את כמות הצריכה האישית-משפחתית של אותו

באמצע המתח, בין ההתראה על מכת בכורות לבין יציאת מצרים, מופיעה מצוות קורבן הפסח, המפרטת שורת מעשים טכניים, שלכאורה אינם

מה היה המניע שדחף את המיילדות במצרים לסרב פקודה לגזרת פרעה? מניין שאבו את הכוח לסכן את חייהן ולהציל את

לו הייתי מלך הייתי חש תסכול מכך שאחרי כל הכבוד הגדול שחולקים לי, מצפים ממני להקפיד על "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ

פרשת "ויקהל", שמדברת בפרוטרוט על בניית המשכן, מדגישה את הכינוס הלאומי הגדול של העם כולו לצורך מפעל ההקמה הגדול. הפתיחה

לאיזה כיוון פנו הכרובים? הפסוק בפרשה מזמן לנו אתגר פרשני בעניין זה. מצד אחד הוא אומר: "וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו", אך

קבלת התורה הייתה אירוע יחיד במינו בהיסטוריה העולמית, וכדי להגיע אליו התרחשה תופעה מיוחדת במינה בתולדות ישראל: אחדות בין כולם.

מספרים על יהודי שעלה לארץ מרוסיה הקומוניסטית, ונשאל על התנאים בארץ מוצאו: העבודה, האוכל, השכר וכדומה, ועל הכל השיב: "לא

אחד הדברים המאפיינים משא ומתן הוא שבמהלכו בני אדם נוטים להגמיש את תנאיהם, לשנות את דרישותיהם, ולהציע פתרונות חדשים על

ראוי לזרות אור על מכת החושך, שכן מיקומה כמכה שלפני האחרונה מלמד שהייתה זו מכה קשה ביותר, והדבר מעורר תמיהה,