לחיות בעולם המעשה או בין כותלי בית המדרש?
כל מעבר מצורת חיים אחת לאחרת מכיל אתגרים רוחניים חדשים ומורכבים כיצד קרה שאותם חכמים ומנהיגים "רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל", שהלכו
כל מעבר מצורת חיים אחת לאחרת מכיל אתגרים רוחניים חדשים ומורכבים כיצד קרה שאותם חכמים ומנהיגים "רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל", שהלכו
אסור להחריש על אשר נעשה בחריש, עיר השוקדת על קיום דו-קיום, בה כמה יחידים מנסים להשליט דעתם באלימות על כלל
אתגרי העמידה במצוות שבין אדם לחברו היא שהעניקה לעם ישראל יתרון בדיחה מספרת שאחרי ששבר משה רבנו את הלוחות באו
חשוב גם לזכור שכל אדם מישראל צריך לעסוק בתורה כפי יכולתו. החובה של כל יהודי ללמוד תורה היא מהמאפיינים החשובים
אם נפרט לעצמנו את הברכות שהתברכנו בהן נוכל להפוך את עצמנו למלאי אושר ומדושני עונג תמיד הוטרדתי בשאלה: מדוע הקללות
העומדים בראש רשויות ממלכתיות או מקומיות, מנהיגי חברה או חינוך, צריכים לראות את השמירה על חיי אדם כערך שקודם לכל
אולי לא במקרה המילה הזנק היא בחילופי אותיות: הזקן, רמז לתרומתם של הזקנים לקידום החברה בעיית היחס לזקנים הייתה קיימת
שלא כדרכה פותחת התורה את פרשת נגעי בתים באמירה: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן" במקום: "כי תבואו אל הארץ”. השם
כדי שיעלה עמוד השחר עלינו לצמצם יריבויות, להעצים הידברויות, ולעשות "כל ישראל חברים" קורבן הפסח, שנעדר גם השנה משולחן הסדר
כל אחד מהמחנות בישראל דורש טוב לעמו, ובכולם יש מי שטובת המדינה לנגד עיניהם, אבל הידברות "אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ" נראית בלתי