"וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה: כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה. כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וּמָחִיתִי אֶת-כָּל
שוב, נקרא מחדש ונלמד את חמישה חומשי התורה. לכאורה – סתירה לוגית. כיצד יהפוך הישן לחדש? כיצד ניתן ללמוד טקסט מוכר, מבראשית? תשובה לשאלה
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת." (ויקרא כ"ג, מ"ב) מאפייניו של חג הסוכות ומיקומו במעגל השנה (סיום הימים הנוראים, תחילת הסתיו), מהדהדים
דברי תוכחה קשים נאמרים לעם בפרשה. אחד מהם נוגע להתנהלותו בנוגע לזיכרון ולהיסטוריה: "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ."
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (ויקרא י, ג). "אגרא דבי טמיא שתיקותא"
חיינו רצופים אתגרים. יהיו אלה אתגרי גדילה והתפתחות "נורמטיביים" כמו בניית זוגיות, כניסה לעולם העבודה, להורות, לאמצע החיים ולשלב הזקנה, ויהיו אלה אתגרים אחרים ובכללם
פסוקי הפרשה החזירו אותי אל הקורסים הראשונים שלמדתי במסגרת התואר הראשון בפסיכולוגיה ואשר אותם אני מלמדת בשנים האחרונות במוסדות שונים. בין תחומי המחקר המרכזיים בהם
"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט, ג') נוכחותם של האדם, הוריו, בוראו והשבת בפסוק אחד, מרגשת אותי. קריאת הפסוק במשקפיים
סוגיה מרתקת היא צרעת הבתים. פרשתנו מלמדת כי צרעת עלולה להיראות גם בקיר של בית. בהופיע כתם אדום או ירוק כהה, הנראה שקוע ביחס לסביבותיו,
"כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא… בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא, י"ג, מ"ו). "שורות של עיניים עצובות צפו בה… כל הפנים בקהל היו מוכרים
