כל המאמרים במדור רפואה ע"פ היהדות

מחקרים הוכיחו שנחישות חשובה יותר להצלחה מאינטליגנציה. על פי התזה של "עקומת הפעמון" ניתן היה לצפות כי בעלי האינטליגנציה הגבוהה יגיעו להצלחות המשמעותיות ביותר –

פרשת השבוע עוסקת בעידן החדש שאחרי מות יוסף. ממשפחה המבורכת בשבעים נפש, הם הופכים לעם שמספר בניו אינו ניתן למניה: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו

בסופה של פרשת 'ויחי' מספרת התורה על פטירתו של יוסף בהיותו בגיל מאה ועשר שנים: "וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם הוּא וּבֵית אָבִיו וַיְחִי יוֹסֵף מֵאָה וָעֶשֶׂר

בפרשת ויגש, אנו מוצאים את הרגעים האינטימיים בהם יוסף בוכה ומגלה את השייכות שיש לו למשפחתו למרות שנות הניתוק. מילת המפתח של נאום יהודה, כפי

חנוכה חבוק וקשור באור – גם כזה שעל פניו לא קשור לאירועי החג. דרשות שונות הקשורות לחנוכה מצביעות על כתמי אור המשמשים בערבוביה עם החושך.

בפרשת וישב מסופר שיוסף, על פי פקודת אביו יעקב, הלך לראות מה שלום אחיו (בראשית, ל"ז ט"ז). הפרשה מעוררת תמיהה גדולה על יעקב וכי לא

רבות התהיות בהקשר לפסוקים המתארים את יעקב הנאבק עם מלאכו של עשיו (ל"ב, כ"ה-ל"ג). מהו גיד הנשה? מה פשר ההאבקות? מדוע התורה מצווה על איסור

בפרשת השבוע, יעקב אבינו מתעתד לעזוב את חרן  (בראשית ל' כ"ה). כעת מתחיל המשא ומתן עם לבן על שכרו. במקום לנקוב בשכרו יעקב מבקש להמשיך

  מעריכים שכ-2.5 מיליארד איש חיים באזורים דלים במים, תופעה שצפויה להחריף עם התחזקותם של תהליכים כמו משבר האקלים. בפרשת השבוע חוזר פעמים רבות הסיפור

בני המאה, המהווים את הקצה העליון בדיאגרמת תוחלת החיים, מדגימים היטב את תמונת תוחלת החיים בארצות המפותחות, המתארכת לשיאים שכמותם האנושות לא ידעה מעולם. הפרשה