כל המאמרים במדור רפואה ע"פ היהדות

הפרשה פותחת בתורת היולדת "אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים…" (ויקרא י"ב פס' ב'). בתלמוד ובמדרש נידונה הזרעה שלא כדרך הארץ. מדובר בהם

בפרשת השבוע מתואר היום השמיני לחנוכת המשכן, במהלכו אירע אירוע דרמטי- מותם של בני אהרון, נדב ואביהוא (ויקרא י'- א'). האופן שבו מתו " ותצא

בחג הפסח מתווספת למערכת כללי הכשרות, סדרת כללים נוספת, המיוחדת לימי החג בלבד. במרכזה, האיסור לאכול כל מזון המכיל חמץ או תערובת חמץ. בדרך כלל

צורת היחיד כליה, היא מחודשת בעברית בת-זמננו, שכן בעברית שבמקרא ובמשנה המושג הוא תמיד ברבים כליות, ורק בארמית קיימת צורת היחיד לכליות בשם כוליא. חלקה

העילה הראשונה להבאת קרבן היא המצווה להעיד. התורה מחייבת את מי שיודע עדות בדבר מה להגידה. וזה לשון הכתוב: "ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה

פרשת השבוע שנאמר בראשה "אשה כי תזריע וילדה" (ויקרא י"ב ב') פותחת בפנינו צוהר אל העולם המופלא של תהליך ההיריון והלידה על משמעויותיו הרבות. ראשית

משה רבנו ציוה את אהרן ובניו כיצד לנהוג עם הכלים שבהם התבשלו קודשי המזבח: "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק

צורת היחיד כליה, היא מחודשת בעברית בת-זמננו, שכן בעברית שבמקרא ובמשנה המושג הוא תמיד ברבים כליות, ורק בארמית קיימת צורת היחיד לכליות בשם כוליא. חלקה

התלמוד (יבמות סב עמ' ב') מציין את אופן מותם של 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא: "…אמר רב חמא בר אבא, ואיתימא ר' חייא בר

בפרשת אמור מופיעה רשימת חגי ישראל המכונה בפי חכמינו "פרשת המועדות" (משנה מגילה פ"ג מ"ה), מנויים בו כל ימי הקודש שבלוח העברי, אלה המכונים "מקראי