כל המאמרים במדור טבע וריאליה בפרשה

השלו המקראי מזוהה ללא ספק עם העוף הידוע בשם זה בימינו (Coturnix coturnix) והוא נפוץ כמעט בכל העולם הישן. לשלו מסורת זיהוי וכשרות רציפה ופעילה ברבות

"וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ" (במדבר ד, ו). התחש נזכר בתורה שלוש עשרה פעמים, כמין של עור ששימש כסוי עליון (שמות כן, יד) למשכן וכליו. פעם

מצות שמיטת הארץ מופיעה כמה פעמים בתורה וגם בפרשתנו: "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" (ויקרא כה, ב). טעמים רבים נתנו לפשר הציווי לנטוש את הקרקע ולהפקירה,

"וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת-פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל-פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" (ויקרא יט, כג-כד).

הארבה נחשב לאחד מפגעי הטבע הקשים בעת העתיקה עד שמוגר באזורנו במחצית המאה העשרים. תיאורים רבים מעידים על הקונפליקט שהיו שרויים בו קדמונינו; בין מזיק

הלבונה היא סממן הקטורת העיקרי והשכיח בעבודת ה' במשכן ובמקדש. היא מהווה מרכיב יחיד כתוספת ביחד עם שמן, כמעט לכל המנחות (ויקרא ב, א-ב ועוד). 

בכל יום הקטירו במשכן ובמקדש את הקטורת על גבי מזבח הזהב, בבוקר ובין הערביים. בתורה נזכרו במפורש רק ארבעה מרכיבי הקטורת: "קַח לְךָ סַמִּים נָטָף

פרשת תרומה פותחת ברשימת מוצרי היוקרה של העולם הקדום. היא מכילה מוצרים יקרים, מעולם המתכות (מטלורגיה), הצבענים והעורות המעובדים מן החי, מוצרי טקסטיל ועצים משובחים