אחד מתפקידיו של המנהיג הוא יכולתו לתכנן את פרישתו מהתפקיד, ולהכין יורש שייקח את המושכות עשרות פסוקים בתורה פותחים בפנייה של הקב"ה למשה – "וַיְדַבֵּר
לא לחינם לא ויתרה המסורת היהודית על אמירת הפסוק "מה טובו אהליך" בסדר רב עמרם גאון שהוא הבסיס הקדום לסידור התפילה שלנו נאמר: "הנכנס לבית
עם מותו של אהרן ירד אבל כבד על העם. אולם, בעוד שעל אהרון נאמר: "וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל", הרי שלאחר פטירתו
גם לאחר שהאדמה בלעה את קורח ועדתו והאש שרפה את 250 מקטירי הקטורת, המשיך העם להתלונן- "אתם המיתם את העם". עוד רגע יכַלה הקב"ה בעם
כאשר חזרו עשרת המרגלים מהשליחות שהטיל עליהם משה, הם תיארו את אשר ראו בצבעים עזים וחדים. אחד התיאורים עוסק ברפלקציה, בהשתקפות ובגילוי העצמי שמקורו במפגש
כבר בתחילת הדרך מגלה משה סימנים של משבר, והגעה לקצה סף הסיבולת. מרוב צער ותסכול הוא פונה להקב"ה בניסוח מרגש ומיוחד: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל-הָעָם
פרשת סוטה מתארת את אחד מהטקסים הדתיים הקשים ביותר, שכרוך בבדיקת האשה באמצעות המים המאררים. הבדיקה נעשית בעקבות התייחדותה של האשה עם איש אחר למרות,
שני מפקדי אוכלוסין מתוארים בפרשתנו. האחד, המפקד הכללי של ישראל, שבמהלכו נפקדו כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה. השני, המפקד של שבט לוי, שבמהלכו נפקדו
פרשתנו פותחת במצוות שביתת הארץ, שכוללת ארבע מלאכות מהתורה – זריעה, זמירה, קצירה ובצירה. מאז ומעולם היה קשה לשמור שמיטה וכתוצאה מכך נבנתה ספרות פסיקה
בתוך המקורות השונים אנו מוצאים התייחסויות שונות ביחס לבעלי נכויות ומומים כשליחים לעבודת הקדש. מצד אחד כהן בעל מום אינו רשאי לעבוד במשכן ובמקדש: "אשר
