כל המאמרים במדור מבט לחיים מתוך הפרשה

אחד הכללים המוסריים שמנחים אותנו הוא, שמטרה אינה מקדשת את האמצעים. גם כאשר אדם פועל מתוך שאיפה ראויה ומתוך שכנוע פנימי עמוק כי דרכו היא

כאשר מגיע עבד אברהם לארם נהריים הוא מגדיר סימן לבחירת הנערה שתתאים ליצחק, כנאמר: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה

עשרה ניסיונות התנסה אברהם אבינו כאשר האחרון שבהם חותם את פרשתנו – ניסיון העקדה. אב ובנו הולכים למשימה משותפת, משימה שמלווה בחששות כבדים. אין כל

אברהם אבינו פותח דף חדש בתולדות האנושות. נקודה זו מובלטת במדרש וכך נאמר: "אמר רבי לוי: האדם הגדול בענקים, זה אברהם…שהיה ראוי להיבראות קודם לאדם

בדרך כלל הנושאים העוסקים בבעלי חיים עצמם נמצאים מחוץ לתחום בית המדרש. אולם דווקא בפרשתנו, שמתארת כיצד המבול החריב את היקום כולו חז"ל מוטרדים משאלת

ידועים דברי חז"ל המדמים את ארבעת המינים לקבוצות השונות בעם ישראל. אולם במדרש המובא במסכת מנחות (כז ע"א) מתגלית נקודה עמוקה במיוחד בהקשר של החיבור

מסופר על חסיד אחד שנהג לתת לרבו חלק מרווחיו, וב"ה עסקיו פרחו ושגשגו. פעם אחת הגיע לבית רבו ולא מצאו, וכששאל היכן הוא השיבו לו

לכל חג מצוות רבות ומגוונות, אך דווקא לזה הפותח את השנה – ראש השנה – ישנה מצווה מרכזית אחת: תקיעת שופר. רוב הראשונים, ובכללם הרמב"ם,

הערבות ההדדית בארץ ישראל אינה באה לידי ביטוי רק באכפתיות ובצורך לתת עזרה לזולת.   מדובר בעקרון רוחני, משפטי וקיומי המשנה מן היסוד את הוויית העם

בפרשתנו נמנים אחד עשר ארורים ובתוכם: "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר…". לפי פשוטו של מקרא, מדובר במי שמכה במקום מבודד שלא מצויים בו אנשים, כך שגם