עלינו ליצור "שפות" שונות וכלים שונים, שבאמצעותם נוכל לתווך את התורה לכלל החברה הישראלית אחת המצוות שנצטוו ישראל מיד לאחר חציית הירדן היא כתיבת התורה
"פעמים נכון לתת לנער המתבגר להתמודד עם האתגרים בכוחות עצמו" אחת ממצוותיה של השבת אבדה, היא האיסור להתעלם בשעה שאדם רואה אבדה ברחוב. מסביר רש"י:
בפרשתנו פוטרת התורה מיציאה למלחמת רשות את אלו שנמצאים לקראת סיום מפעל חיים. מי שבנה בית חדש ולא חנכו, מי שנטע כרם ולא חיללו,
אינו דומה מחסורו של אדם עשיר שירד מנכסיו, למחסורו של מי שהורגל ברמת חיים בסיסית התורה מזהירה את בעל הממון מפני קפיצת היד כלפי אחיו
הצביון הרוחני של האומה נשמר גם בשעות הקשות ביותר בפרשה מתאר משה את מעלותיה של ארץ ישראל וסגולותיה. לאחר תיאור השפע המצוי בארץ ישראל התורה
משה מבקש ללמד את העם שיש ערך גם בעשיית מעשה שיקבל תוקף רק בעתיד ספר דברים כולו מכיל את הנאום הגדול שנשא משה לפני בני
אם הקב"ה הקשיב וקיבל את דבריו של משה, קל וחומר למנהיגות בשר ודם שחייבת להיות קשובה לקול אזרחיה לאחר שישראל הקיפו את ארצות אדום ומואב,
מחויבות האדם לערכים המוחלטים שהוא דוגל בהם וכמובן לערכי התורה וההלכה קודמת לנשיאת החן בעיני החברה בקשתם של בני גד ובני ראובן להישאר בעבר הירדן
אחד מתפקידיו של המנהיג הוא יכולתו לתכנן את פרישתו מהתפקיד, ולהכין יורש שייקח את המושכות עשרות פסוקים בתורה פותחים בפנייה של הקב"ה למשה – "וַיְדַבֵּר
לא לחינם לא ויתרה המסורת היהודית על אמירת הפסוק "מה טובו אהליך" בסדר רב עמרם גאון שהוא הבסיס הקדום לסידור התפילה שלנו נאמר: "הנכנס לבית
