כל המאמרים במדור מבט לחיים מתוך הפרשה

שני מפקדי אוכלוסין מתוארים בפרשתנו. האחד, המפקד הכללי של ישראל, שבמהלכו נפקדו כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה. השני, המפקד של שבט לוי, שבמהלכו נפקדו

פרשתנו פותחת במצוות שביתת הארץ, שכוללת ארבע מלאכות מהתורה – זריעה, זמירה, קצירה ובצירה. מאז ומעולם היה קשה לשמור שמיטה וכתוצאה מכך נבנתה ספרות פסיקה

בתוך המקורות השונים אנו מוצאים התייחסויות שונות ביחס לבעלי נכויות ומומים כשליחים לעבודת הקדש. מצד אחד כהן בעל מום אינו רשאי לעבוד במשכן ובמקדש: "אשר

נטיעת מטע חדש מלווה באיסורים ומצוות. במשך שלוש שנים הראשונות הפירות נאסרים בהנאה. רק לאחר השנה הרביעית מגיע השינוי המיוחל. הפרי הוא קודש לה' ונדרש

כיצד הייתם פועלים אם היו הייתם יודעים שבמעשה קטן, (גם אם כרוך במאמץ), אתם יכולים להשלים דבר גדול? חיוני?! ש'הגרוש' שלכם ישלים ל'לירה'?! מכירים אנשים

אהרון ובניו מצווים לשבת שבעה ימים בפתח המשכן וכך נאמר: "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' …" (ח, לה).

אירוע חריג התרחש בערב פסח שחל להיות בשבת כמאה שנה לפני חורבן הבית. בני בתירא, שהנהיגו את העם לאחר תקופת שמעיה ואבטליון, לא ידעו האם

מדי בקר בתפילת שחרית אנו אומרים את "פיטום הקטורת" ולאחריה מצוטטת דרשתו של בר קפרא: "עוד תני בר קפרא: אילו היה נותן בה קורטוב של

תקופת הקורונה לימדה אותנו עד כמה אנו חשופים לפגיעה בהיותנו בודדים ומבודדים ואת החשיבות של הסולידריות והנתינה לזולת. ייחודו של עם ישראל במוטיבציה להעניק, כפי