המילה היא מצווה בסיסית ומכוננת זהות, וגם מצווה המעלה שאלות. גזרות שמד אסרו על המילה, הן מצד היוונים (או ההלנים) והן מצד ממשיכיהם התרבותיים -הרומאים,
בפרשת בהר יש ריכוז של מצוות המשקפות תפיסה כלכלית-חברתית מאוזנת של התורה. היא פותחת במצוות השמיטה שמחייבת להשבית את עבודת הקרקע אחת לשבע שנים ולהפקיר
חז"ל מדגישים במקומות שונים את אופייה הדו-כיווני של הצדקה: "תני בש' ר' יהושע יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית,
פרשת בהר לא רק עוסקת בדיני השמיטה, כי אם פורשת את החשיבה החברתית-כלכלית שמאחוריהם: תפיסה של ערבות הדדית, של אחריות גם לחלשים שבחברה. תפיסה שאינה
הגמרא במסכת בבא מציעא נט, מספרת את הסיפור המפורסם בשם 'תנורו של עכנאי', על מחלוקת ר' אליעזר וחכמים, במהלכה ר' אליעזר שבדעת מיעוט, מביא הוכחות
בלעם הוא מהדמויות המורכבות ביותר במקרא. מצד אחד: בלעם הרשע, איש שלמען תאוות בצע הלך כנגד דברי ה' הראשונים אליו, שביקש לקלל את ישראל, ומשראה
אז מה באמת קרה שם בגורן, ולמה בועז הוא אחד הגברים המרשימים ביותר במקרא? "וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט
פרשת במדבר מתחילה במפקד אוכלוסין. מניין זה אינו האחרון בחומש במדבר, והוא מתאר את פרטי ושיטת המניין בפירוט רב. המדרשים נותנים על כך את הדעת
אחד הסיפורים המפורסמים ביותר בספרות חז"ל הוא סיפורו של דמא בן נתינה, הגוי האשקלוני, שכיבד את אביו. הסיפור מופיע בשינויים ובנוסחים שונים. נביאו כפי שהוא
בפרשתנו, משה מבקש מהקב"ה למנות מנהיג אחריו, ובתיאור דרישות התפקיד אומר כך: "יפקד ה' אלוקי הרוחת לכל בשר איש על העדה: אשר יצא לפניהם ואשר
