כל המאמרים במדור על הדרך

הלל ודפנה נכנסו לחדר המורים בבית ספר יהודי בנורווגיה. החדר היה חשוך ומואר רק על ידי נרות. מאחר והשקיעה מאוחרת מאד נכנס דרך החלונות גם

זה לא סיפור שלי, אבל הוא מכונן אז תקשיבו. פעם, לפני עשרים שנה בערך, זוג חברים שלי נסעו לטיול בהרי הקצ'קר. זו היתה האופנה אז,

רוני נשען על פתח הדלת ושאף מהסיגריה שבידו. השמש ירדה על השדות שבעמק ותיכף שבת. "סיגריה אחרונה לפני שבת", הוא אמר לי. "יש לה טעם

עמים שנלחמים מלחמות סייבר לא רצים עם חיל פרשים אחד אל תוך השני, מסתכלים לאויב בלבן שבעין, מסובבים בגוף שלו סכין על חוף הים בפיליפינים

תראו אותנו, שומעים מה קורה כל רגע. בוואטסאפים, בפייסבוק, באפליקציית חדשות. ממש כל רגע. בגאורגיה יורד עכשיו גשם. על גג הפח של עליית הגג שומעים

19 אם הטבעת חיכתה יפה כל השבת, היא עדיין שם, ואם לא, אז מה זה כבר משנה עוד שעה קרה לכם פעם ששמתם רק לרגע

גדלתי במוסדות חרדים, בבית שהוא חצי חצי- ציוני וחרדי. היה פעם מיקס כזה. היום אתה חייב לבחור מחנה ולהשתייך אליו עד הסוף חנה, חסידת בעלז,

"אתה יכול לקחת את האוטו שלי", הנהגת אמרה לטרמפיסט. "אתה נראה בנאדם רציני שממש יעזור לו רכב עכשיו" השבוע נסעתי בטרמפ. הנהגת סיפרה לי משהו

אני משתדלת לא לחזור למקומות, לא לראות שינויים ולקבל פרופורציות אחרות. כמו שכשהייתי קטנה המגלשה בגן השעשועים נראתה לי עצומה ופיסת הדשא- שמורת טבע לכפר