כל המאמרים במדור הגיגים

אין דובר של הצבא או של הממשלה שלא חזר על המנטרה בהקשר למלחמה הנוכחית: "ייקח זמן רב". ובכל זאת, אנחנו בחוסר סבלנות תמידי. בכל מהדורת

חמינאי: "ישראל לא תתקיים עוד 25 שנה, עד אז לא יהיה להם רגע אחד של שקט". אכן, אין לנו רגע דל. מה קורה לאמונתנו ברגעי

לאחר עשר המכות ויציאת מצרים, נדמה כי המהלך האלוקי הושלם, ומה רבה הפתעתנו כאשר נגלה כי במחשבה האלוקית העניין עדיין לא סגור. יותר מכך, בני

בקלות רבה מדי נוהגים לכנות חלקים מעם ישראל בכינוי 'ערב רב' ואפילו, רחמנא ליצלן, 'עמלקים'. האם 'ערב רב' המקראי והמקורי שלילי? אתמהה! פעם אחת בלבד

הניסיון לחלק בין סוגי 'אשמים' כאשר העניין נוגע לשנאת ישראל, הוא ניסיון נואל. השנאה המפעפעת בלב שונאי ישראל היא אותה שנאה ובאותה עוצמה. ההבדל הוא

יעקב הוא שמו של האיש. יעקב הוא המהות הפיזית של אבינו: עקב, יעקבנו ועקביות. הטיות השם מעידות על תכונותיו, אורח חייו ואפילו על הביוגרפיה ההיסטורית

עיון בברכת יעקב מעלה כי אין בפנינו ברכה במובנה הרגיל. בחלק משבטי יעקב הוטחו דברים קשים, שבמבט ראשון קשה לכנותם ברכה. תמצות נושאי הברכות מעלה

יוסף 'בעל החלומות' נמצא בשלוש מערכות חלום: יוסף ואחיו, שר המשקים ושר האופים וחלומות פרעה. במערכה הראשונה יוסף חולם, אך אינו מציע פתרון: "וַיְסַפֵּר אֶל

אברהם אהב את ישמעאל וראה בו את ממשיכו. שרה לא חשבה כך וביקשה: "…גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם". מדוע רק בדרכו ארצה נזכר יעקב באחיו? מדוע הוא אינו יוזם את חידוש הקשר