"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם". מדוע רק בדרכו ארצה נזכר יעקב באחיו? מדוע הוא אינו יוזם את חידוש הקשר
על ישמעאל אין מה להתפלא, שהרי הוא 'פרא אדם' – פרא במהותו ובטבעו, עם דמות של 'אדם'. הוא אינו אחינו הטבעי, הוא יצא מהגר המצרית.
אברהם חי את חייו בתוך ארץ כנען. הוא מתהלך בארץ, סוחר עם אנשיה, נלחם עבור אנשיה, קובר את מתו בתוכם. הוא נשיא אלוקים בעיניהם. בכיסו
מהי המטרה שלשמה צריך היה אבינו לעזוב הכל מאחוריו וללכת אל ארץ שאפילו את שמה לא אמרו לו בטרם התחיל את צעידתו? התורה אכן משיבה
הפסוק, "וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י ד'" (בראשית ו, ח) ממלא תפקיד שונה בין התפיסה היהודית לבין זו הנוצרית. בנצרות, פסוק זה הוא באמצע פרק ו
תכונותיו, אופיו ורשעותו של קין הועמדו במבחן נוראי והוא הפסיד מדוע שעה ד' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ומנחתו לא שעה? אנסה להשיב על
"תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב". מי אמר פסוק זה "תורה צוה"? הפרשה מתחילה ב"וזאת הברכה אשר ברך משה". כלום יאמר משה על עצמו "תורה
הנשמה אינה יכולה להתייאש, אולם היא תלויה במעשה התיקון של האדם המארח אותה הנר מורכב לפחות משני חלקים עיקריים, גוף הנר ופתילתו. הפתילה יונקת את
עשרת ימי תשובה מעניקים את זמן ההסתגלות ההכרחי – או אז יגיע הלב בהכנעה ליום הקדוש שורת ההיגיון אומרת כי יום כיפור צריך לנעול את
ככל שמתרחקים ממעמד הר סיני אנו פחות דוברים את הדרשות כ'שפת אם' "..ותנא אף אלף וז' מאות ספיקות של ג"ש ושל קלין וחמורין ושל דקדוקי
