שיר ששון חג הפסח מעבר לפינה, וזה זמן טוב להיזכר שכל אדם חייב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. בחצי השנה האחרונה, מאז פרוץ
פסח הוא ללא ספק בין החגים הכי משפחתיים שיש. בני משפחה, קרובים ורחוקים, מתכנסים לערב אחד שכולו סימנים, מטעמים ושירים. השנה, בעקבות המתקפה הנוראית ב-7
שאלה: האם חיילים שיוצאים לפעילות מבצעית לקראת החשיכה, וישובו ממנה רק למחרת בבוקר, יכולים לקיים את ליל הסדר ומצוותיו טרם צאתם, עוד לפני שקיעת החמה?
שתי פרשיות שלמות עוסקות בנושא רפואי שלא מלבב את הנפש, בלשון המעטה. סוגים שונים של צרעת הבאה על האדם, על כליו, על בגדיו ועל ביתו.
כשנסב כולנו ב"ה סביב שולחן הסדר, ונאמר את המשפט המפורסם "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים
שאלה: האם חיילים בני אשכנז השוהים בשטח אויב רשאים להקל ולאכול קטניות? תשובה: "מבצע פסח", שאותו מובילה הרבנות הצבאית, מתקיים השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל".
קריאת התורה בשבת חול המועד פסח היא בפרשת כי תשא אחרי כל הסיפור של חטא העגל ותפילותיו של משה רבנו. הקריאה מדברת על בקשתו המפורסמת
בִּבְהִילוּ יָצָאוּ מִמִּצְרַיִם: לבנה ויוסי נולדו במצרים למשפחות אמידות ומכובדות, חיו חיי פאר והרמוניה ולא שקלו אפילו לרגע לעלות לארץ ישראל, גם כשהמדינה כבר הוקמה.
כל כך הרבה שאלות עולות בחודשים האחרונים, רובן ללא מענה. כותבי שבתון מוסיפים קושיה משלהם לליל הסדר הקרוב מה אירע לנו שכ"כ התרחקנו מדרכנו
במהלך ליל הסדר אנו מזכירים את טעמי המצוות השונים ובכללם את טעם אכילת המצה. מפשט המקראות עולה, שהמטרה באכילת המצה היא זיכרון לנס: "… שִׁבְעַת
