קריאת ההפטרה מטלטלת את החיים הדתיים, את היכולת לשפוט ולעסוק ביהירות בדרוג של נאמנים יותר לדבר ה׳ ונאמנים פחות, בחלוקת הציונים ובתביעות העצמיות. ישעיהו
בירור מתמיד מחייב דווקא להכיר ביסודות האמת הנמצאים בכל מקום משעה שאדם רואה את הצד השני, את זה שחולק עליו וסובר אחרת מעמדתו, דווקא
על בסיס ה"תמידים כסדרם" צריך לבנות את התוספת, הייחוד, התגובה למאורעות השעה והעולם הרוחני המשתנה קורבנות המוספים, המצויים בפרשתנו, מהווים אתגר לפרשני התורה, ובעיקר
"הראי"ה קוק זצ"ל חיפש את שיתוף הפעולה, את ההסכמות האפשריות, את ההירתמות המשותפת למען כלל ישראל אף שהכיר את המחלוקת" תלמידיו של מי אנו מבקשים
הרצון לתרגם את התורה לשפה הרוחנית, המוסרית וההשכלתית בה אנו מדברים – סוגיית טעמי המצוות – מכונן בתוכנו שני מהלכים מנוגדים. מחד גיסא, המצווה
רבנו הגדול, הרב קוק זכר צדיק לברכה, היה מעורב גם במחלוקות עמוקות מאוד: מניעת חילול שבת המוני (פרשת "עין גנים" לדוגמה); המאבק על חפות המואשמים
על מה דיברו נביאי ישראל כאשר הם הציבו את המשימה הבסיסית והראשונית העומדת בפני מי שמבקש לבנות מחדש? מהו השלב הראשון של מדינה בעלת "זהות
"סימטריה" – במערכות רבות ובאירועים שונים מוצפת מילה שהופכת להיות התשתית לדיונים ולמחלוקות. במלחמת יום הכיפורים זו הייתה ה"קונספציה"; לפני שנים הופיעה המילה "ניאו-רפורמים" במחלוקות
"קליפות" – זהו המושג הקבלי הלומד מצורת הפרי על מהויות המתרחשות בעולם. הפרי הוא הגרעין הטוב, הראוי למאכל, שמברכים עליו; את הפרי עוטפת קליפה שהיא
מתארגנים למלחמה – זו אחת המשמעויות של המפקד שבפרשתנו. את היסוד הזה כתב הרמב״ן בפירושו, והוא מתאים מאוד לפשוטו של מקרא, בעיקר לאור ההדגשה ״כל
