כל המאמרים במדור על סדר היום

המשתיקים מכניסים את עצמם למסגרת שבה הם פוגשים רק את מי שמסכים לדעתם, ומאבדים בכך את היכולת להתפתח אין טעם של ממש להיחשף רק לעמדות

אל לו לאדם לצפות לנס, אלא לחיות לאור העיקרון של "לפום צערא אגרא", ולפי גודל המאמץ וההתרכזות כך סיכויי (לא וודאות) ההצלחה גדלים מורנו הרב

  חטא שנחטא על ידי מנהיג ציבור צריך הודאה בציבור האם מי שסרח פסול חס ושלום לנצח? האם אין דרך תיקון למי שחס ושלום נפל?

נוצר חיפוש עמוק אחר דרך להעלאת הנשמה, שהיא קשורה בנפטרים עצמם, ויונקת מהם "ויגווע יצחק וימות, ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים, ויקברו אותו עשו

עכשיו הזמן לעשות את השינוי לקראת הפעם הבאה: ללכת בדרכה של תורה, ולייסד את המבנה השלטוני מתוך הצרכים אל התפקידים ולא להפך "…אמר להם: כמדומין

הציבור צריך לפשר לקולות להישמע, ובד בבד להטמיע את ההכרה כי בינתיים מדובר בטענות, לא בעובדות העובדה שידיעה כתובה באתרי חדשות כלשהי אינה אומרת כלל

בפגישות הראשונות מציג כל אחד את הצד הטוב שבו. כל הצדדים יודעים זאת, ועל כן – לא את הכל חובה לחשוף מיד בחירתה של רבקה

הכנסת אורחים בזמננו לבשה צורה אחרת: רגישות מתמדת לגרושות ולגרושים, לאלמנים ולאלמנות והזמנתם לצאת מהבדידות; שותפות בפתיחת השערים לגרי הצדק שבתוכנו, ועוד "גדולה הכנסת אורחין

מה שיקרב לאמונה לא יהיו הניסיונות להטיל על המערכת הפוליטית את החקיקה הדתית איך קוראים בשם ה'? מה משמעות הביטוי הזה כיום? כיצד אנו ממשיכים

השתתפותה של מדינת ישראל, ויהדות העולם בכלל בקיימות, צריכה להיות חלק מאמונתנו העמוקה בדבר ייעודנו ושליחותנו בעולם הרבה צללים כרוכים בסוגיית הקיימות ובאחריות שלנו לקיום