כל המאמרים במדור על סדר היום

"בא אחיך במרמה ולקח את ברכתך" – פעמים רבות בחיים אנו נאלצים לבחור בין שתי אפשרויות רעות. בניגוד למצבים בהם הבחירה היא בין רע וטוב,

"נקרא לנערה ונשאלה את פיה" – מי בסופו של דבר הכריע בשאלה האם רבקה תלך אחרי האיש לארץ ישראל, תינשא ליצחק אבינו, ותהפוך להיות אחת

על מה חשב אברהם אבינו בדרכו לעקדה? מה התרוצץ ברגשותיו ובדמיונותיו באותם שלושת ימים? התורה אינה כותבת במפורש, והדבר מותיר אפשרויות לפרשנויות רבותֿ, שכדרכם של

רגישותו הגדולה של הרמב"ן להיבטים מוסריים של התורה מבצבצת במקומות רבים של פרשנותו. בראש ובראשונה מדובר בבשורתו הגדולה והמפורסמת למצוות "ועשית הישר והטוב", שדי להוכיח

"ר' חנינא ור' יוחנן תרוויהון אמרין: בן ארבעים וח' שנה הכיר אברהם את בוראו" (בראשית רבה ל, ח): מה אירע בשנת הארבעים ושמונה לחייו של

״וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קׇם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ״ – כל הקורא פסוק זה שם לב לעובדה הפשוטה שהוא נראה כפסוק חסר.

ארבעת המינים הם תעלומה. אין אנו מוצאים סיבה גלויה בתנ״ך לבחירה דווקא בארבע מינים אלה. אנו מכירים קבוצות אחרות של יבול חקלאי. בראש ובראשונה, שבעת

״האזינו״ – מובן מאליו שמדובר במטאפורה, שהרי אין לשמיים ולארץ אוזניים, ואין הם מסוגלים להאזין במובן הפשוט של המילה. מעבר לכך, המילה ״האזינו״ יונקת מאבר

״אתם ניצבים היום כולכם״ – המשפט המשמעותי הנאמר פעמים רבות בשדה הציבורי של החברה הישראלית הוא ש״התורה שייכת לכולם״. היא לא ניתנה לדתיים בלבד, או

"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ. וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ…" –