כל המאמרים במדור על סדר היום

"וישמן ישורון ויבעט" – פסוקים מסוימים זכו להיכנס לשפה העברית כביטוי העומד בפני עצמו. כזה הוא הקשר שבין "וישמן" ובין "ויבעט", ובו משתמשים כאשר מבקשים

כשם שאנו עצמנו מורכבים מחלקים שונים כך גם עולמנו האמוני בא לידי ביטוי ברבדים שונים של הקיום העצמי לשם מה מוזמן גם הגוף ליום הכיפורים,

בין אם נרצה ובין אם לא נרצה – אנו חלק מברית הגורל של העולם כולו בסוגיות מסוימות. המרחב הגדול של הקיימות – זיהום העולם, ניצול

ככל שאנו מתכוונים יותר בברכה, ולא מפטירים אותה כלאחר יד – כך ברכתנו מכוונת ונושאת בחובה את השפע הגדול מהי ברכה? מה טיבה של האמירה

עלינו להיות חלק מהתנועה העולמית ההולכת וגדלה של אחריות לקיימות העולמית מצוות שילוח הקן מהווה את אחד ממקורות היסוד לעיסוק במשקלם של טעמי המצוות. לסוגית

״לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, אִשֵּׁי ה׳ וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן״ – בעולם שבו השוויון הפך להיות העבודה הזרה החדשה, שכל

התודעה הציבורית שלעתים נשמעת כי "המקום הקדוש ביותר לעם היהודי הוא הכותל המערבי" מחייבת התנערות "לשכנו תדרשו ובאת שמה" – דברים מפורשים ועוצמתיים. כתב על

החופש הגדול הוא אתגר גדול לתפילה במניין, וזכות גדולה למי שעומד בו וזוכה להיות חלק מהציבור המתפלל רבדים שונים ומגוונים יש לתפילה. ביסודה היא דיבור

חלק משמעותי מגאולת ישראל ומהעיסוקים בפרקי הנחמה קשור גם לעובדה שחזרנו להיסטוריה. אמנם, עדיין לא תמו מאבקי הקיום והשרידות של עם ישראל, ובד בבד עם

  קריאת ההפטרה מטלטלת את החיים הדתיים, את היכולת לשפוט ולעסוק ביהירות בדרוג של נאמנים יותר לדבר ה׳ ונאמנים פחות, בחלוקת הציונים ובתביעות העצמיות. ישעיהו