כל המאמרים במדור שעת מחנך

בעזרת ה' ובישועתו, בשנה הבאה אתחיל ללמד כמחנך ב'אמית' כפר גנים בפתח תקווה. אני רוצה לשתף אתכם בחוויה אחת מיום היערכות: בשעה שתיים ירדנו לארוחת

אחת מהסוגיות הנפיצות והרגישות ביותר בחופש הגדול היא עניין התקציב והכספים שההורים נותנים לילדים ולמתבגרים שלהם, בדרך לעוד אירוע ובילוי משותף עם כל החבר'ה. הנה

בין עשרות המכתבים שאני מקבל, המכתב הבא תפס אותי במיוחד. כתבה אותו מחנכת מדם ליבה. הבאתי אותו כאן בקיצור עקב מגבלות המקום: "הבית שלי התפרק,

לפני חמש שנים, שבוע לפני תחילת החופש הגדול נכנס לכיתה ו' המאבטח של בית הספר: אדם מבוגר שעלה מרוסיה ונמצא בארץ שנים. חשבתי איך לנצל

בכל פעם שאני מקליד הערה לתעודה, אני נזכר איך לפני יותר מ-20 שנה המחנך היקר והאהוב שלי, הרב אילן דנינו ז"ל, כתב לי מכתב שלם

אפשר להעביר את השהות במקלט באופן סתמי מבלי להתייחס למצב ולמצב רוח של הילדים והמתבגרים שלכם; ואפשר, כמו תמיד, להפוך את האתגר להזדמנות. קבלו כמה

השבוע שוחחתי עם אב מתוסכל, שאמר לי שהוא פשוט לא מסוגל להחליף מילה עם הבן המתבגר שלו. הוא לא מצליח לנהל איתו שיחה, שבה התשובה

חילוני, דתי ומסורתי מסובים לשולחן שבת ביחד – נשמע כמו התחלה של בדיחה במציאות החיים המדממת מקיטוב שלנו. באמת, מה הסיכוי שתרחיש כזה יהיה יקרה

הייתי אז מורה חדש, והיה לי תלמיד בכיתה ד' שלא פתח את הפה ולא אמר כלום. אי אפשר היה לחדור אותו. חודשיים ניסיתי לדובב אותו,

ברוב בתי הספר, השכבות הגבוהות נכנסות לתקופה הרשמית של הפקת מסיבות הסיום: ביסודי מדובר בכיתות ו', בתיכון – בכיתה י"ב. מסיבת הסיום היא ההפקה המושקעת