במהלך חג הסוכות, בגלל ההתעסקות בארבעת המינים, מצוי שרבים מהעלים נופלים. בעקבות כך נעסוק השבוע במחלוקת ראשונים- כמה עלים משולשים צריך שיהיו בהדס, האם אפשר
כדי לחוש את כאבם של אותם חסרי בית, מצווה הוא – דווקא בשעת השיא של פריחתו הכלכלית – לעזוב לשעה קלה את מפלסי דירת
חוויה רוחנית צריכה להיות מונהגת גם על ידי המלכות והממשלה זה עתה סיימנו את שנת השמיטה. בזמן שבית המקדש עמד על מכונו התקיים מעמד הקהל
המעבר מהימים הנוראים לחג הסוכות הוא מעבר חד ביותר מימי יראה לימי שמחה, והוא ניכר בכל דפוסי ההתנהגות שלנו. – האדם שביום כיפור חדל
האורחים זורמים, ולא רק בחג הסוכות: תניה ואבי אימצו שני ילדים שננטשו, תמר ויהודה עזבו הכל כדי להקים "בית יהודי" בכפר נידח בצפון הודו, ויפתח
הפרשה פותחת: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". כמה מאות שנים לאחר מכן פותח ישעיהו הנביא את אחת הנבואות שלו- "שמעו שמים והאזיני ארץ",
מאז שהתמניתי לרב קהילה, בכל שנה מחדש, אני מתלבט איך לבנות את הסוכה המשפחתית שלנו. וההתלבטות הטכנית השולית לכאורה הזו, מקפלת בתוכה דילמה יסודית ומשמעותית
יש להאמין שההשגחה האלוקית תוביל אותנו למציאות טובה יותר כפי שהיה בזמן יציאתנו ממצרים בפסוקי התורה שני הקשרים עיקריים לחג הסוכות. בספר דברים מודגש
אנו מאמינים שאחת משכבות ההגנה העוטפות את עם ישראל, מאז ולתמיד, היא ההשגחה האלוקית הנסית חג הסוכות והישיבה בסוכה חביבים מאד על ישראל. לבניית הסוכה
אמרו חז"ל: "בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה…" (גמרא שבת ל' עמוד ב'). מה כל כך הפריע לחז"ל בספר קהלת?
