
מצוות ארבעת המינים בצה"ל
שאלה: האם ניתן לצאת ידי חובה בארבעת המינים שמספקת הרבנות הצבאית לחיילי צה"ל ביום הראשון של חג הסוכות, ובשאר ימי החג? תשובה: ארבעת המינים שאותם

שאלה: האם ניתן לצאת ידי חובה בארבעת המינים שמספקת הרבנות הצבאית לחיילי צה"ל ביום הראשון של חג הסוכות, ובשאר ימי החג? תשובה: ארבעת המינים שאותם

בשמחת תורה תחלוף שנה מפרוץ המלחמה. נתחיל את התורה מ'בראשית'. נחזור ליסודות התורה והאמונה, הגלויים והנסתרים שב'מעשה בראשית'. המלחמה עדיין בעיצומה. מאז פרוץ המלחמה, תוך

יום שמיני עצרת הוא יום של שמחה לסיום סבב הקריאה בתורה. אולם, הפסוקים שמסיימים את התורה מתארים דווקא אירוע קשה ועצוב. משה, שהנהיג את העם

"ופרוש עלינו סוכת שלומך" – מסע החגים שבתורה נפתח בפסח, הרגל הראשון, ומסיים בסוכות ובשמיני עצרת. בד בבד עם היסודות המשותפים של הרגלים – פסח

במסכת סוכה, פרק ב' משנה ט', נאמר: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי". הרמב"ם במשנה תורה מפרט: "שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה
בפרשת המועדות בהקשר של חג הסוכות אנו מוצאים כתוב: בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את

לפני סוכות שמשון היה מגיע לבית שלנו. היינו מזהים אותו לפי הריח בחדר המדרגות, ריח אתרוגים טריים שהסתנן מתחת לדלת. לשמשון היה מטע אתרוגים באזור

בשפת הגעז, התורה נקראת "אורית" (מלשון אורייתא בשפה הארמית), והיא מצווה אותנו על מצוות סוכה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן, יֵדְעוּ

על אף ששינה בסוכה היא ההלכה בעלת התנאים המחמירים ביותר בכל הלכות ישיבה בסוכה, בפועל רבים אינם נוהגים לישון בסוכה השינה היא המנגנון הטבעי

לקראת ראש השנה ויום הכיפורים עסקתי כאן בפיוטים ארץ-ישראליים עתיקים, הנהוגים במסורת אשכנז. עכשיו, לקראת חג הסוכות, אני מבקשת לחתום את הטורים של חגי תשרי