כל המאמרים במדור ערך מוסף

שלא כדרכה פותחת התורה את פרשת נגעי בתים באמירה: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן" במקום: "כי תבואו אל הארץ”. השם "ארץ כנען" התפרש על-ידי מלומדים

כדי שיעלה עמוד השחר עלינו לצמצם יריבויות, להעצים הידברויות, ולעשות "כל ישראל חברים" קורבן הפסח, שנעדר גם השנה משולחן הסדר שלנו, מעלה שורה של תמיהות

כל אחד מהמחנות בישראל דורש טוב לעמו, ובכולם יש מי שטובת המדינה לנגד עיניהם, אבל הידברות "אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ" נראית בלתי אפשרית   בעוד אנו מתכוננים

במדינת ישראל בשלב הבניה נתנו הבונים את הנשמה, אך לאחר שהוקמה האזרחים רוצים ורשאים להבטיח את מעמדם ומצבם במשך כחצי שנה עסקו בני ישראל במתן

פניית משה לבני ישראל בפרשתנו 'ויקהל': "רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל", מלמדת, לדברי חז"ל, שלא די בכך שמנהיג יהיה ראוי בעיני ה', עליו להיות גם

הייתכן שמיד אחרי מעמד הר סיני רוצה עם ישראל לעבוד לעגל בתור אלוהים אחרים? שאלה מטרידה זו מקבלת מענה הולם בפרשנותו של הרמב"ן, לפיה בני

טועים מי שמותחים ביקורת מוסרית על שמחת הפורים, וטועים לא פחות מי שחושבים שבמעשי נקם חסרי הבחנה הם הולכים בדרכם של מרדכי ואסתר אפשר היה

"הדמוקרטיה עצמה טעונה שמירה, שהרוב לא ינצל את כוחו לרמוס ולדרוס את המיעוט" הוויכוח על טיבה של הדמוקרטיה הישראלית ומצבה התחדד ביותר מאז הסתיימו הבחירות

  גדולתו של משה שידע להקשיב לקול היועץ, והשכיל להתפשר ביישום הרפורמה שהחליט לאמץ היועץ המשפטי הראשון מופיע בפרשתנו מאי שם במדיין, ומיד מציע רפורמה

כדי לנסוק מבירא עמיקתא לאיגרא רמא יש צורך בניסיונות בונים ומחשלים "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְעָמַד בְּכולָּם" (אבות ה, ג), ובעשרה ניסיונות נתנסה, לדעתי,