כל המאמרים במדור ערך מוסף

הפתגם "האדם מתכנן, וא-לוהים צוחק", תפור להפליא על כתונת הפסים של יוסף, המשמשת דוגמא מובהקת לכך שהקב"ה רוקם תכניות שמעל להשגת האדם. אחי יוסף רצו

"קול קרא והלכתי, הלכתי כי קרא הקול", כתבה חנה סנש. היענות לקול ויציאה לדרך הם נקודות מוצא להתפתחות חדשה בחיים. כל אחד מאבותינו חווה אירוע

סיפור חייו של יצחק איננו פשוט. הוא מתחיל כאשר ישמעאל אחיו מצחק ומציק, ממשיך כשהוא מובל להר המוריה ונקשר למזבח, ולא משתפר בהמשך; עד גיל

כל העולם נדהם מהנס הגדול שאירע, כשאברהם הוליד את יצחק בגיל מאה. אולם בפרשתנו מתברר שאברהם הוליד עוד שישה ילדים מאשתו השנייה, קטורה, כשהיה לפחות

מקובל לייחס למקיאוולי את האמרה "המטרה מקדשת את האמצעים". אמנם אמרה זו אינה מופיעה בספרו המפורסם "הנסיך", אולם היא עולה ממנו בברור, שכן לדעתו, מותר

החברה האנושית של פרשת נח הידרדרה למצב של אל-חזור, והיה צורך בהתערבות א-לוהית כדי לאתחל אותה מחדש. בני האדם חטאו בגזל ובניאוף, כלשון המקרא: "ותימלא

המושגים אח– אחר– אחריות מהווים ציר מרכזי בספר בראשית. בפרשה הראשונה ראוי לעמוד על מעמדה של האחריות, המגלמת ערך מהותי בקיום האנושי. כבר לפני בריאת

כשאנו מדמים את ה' לאבינו, אנחנו מתכוונים בדרך כלל לתאר אותו כאב רחום וחנון, כדברי התפילה: "אם כבנים, רחמנו כאב על בנים". בפרשתנו משה מדמה

קהילת קודש בית לחם נחרתה בתודעתנו באופן חיובי ביותר. אנו זוכרים כיצד בהגיע נעמי ורות לבית לחם "וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר", והנשים רעשו וקוננו למראה נעמי

המושג מענק, כנראה הגיע לעולם לראשונה בפרשתנו, בה התורה מצווה על אדון שהחזיק בעבד או באמה עבריים לא לשלחם ריקם בתום תקופת העבדות. הוא מצווה: