שאלת התחשבות הכלל במצבם החריג של יחידים עולה בהקשרים שונים בציבוריות הישראלית. לעתים מדובר בפרוגרסיביות יתרה; לעתים מדובר ברגישות לכאב; כמובן שכל אחד רואה כל
מה הייתה מטרת המפקד שפותח את חומש הפקודים? חז"ל סברו שהוא בא להמחיש את אהבת ה' לעמו, ורש"י אימץ גישה זו וכתב: "מתוך חיבתן לפניו
כאשר בחברה היהודית בישראל גואה מתיחות, והיחסים בין המחנות האידיאולוגיים מתערערים ביותר, מזומנים לנו איומים ואתגרים מבחוץ ברכות ה' לעמו שפותחות את פרשת "בחוקותי" מפרטות
שמיטה היא ההיפך משליטה, ובהרבה מובנים דווקא כיום חשוב שנדע לשמוט, ולא רק לשלוט יותר ממחצית שנת השמיטה כבר מאחורינו, והיא אינה מורגשת במיוחד אצל
אל תדון אדם רק בחטאו, אלא שים לב לכלל האדם ולמה שעבר בחייו בשעת בוקר מוקדמת, כאשר השוטר הישראלי יצא לעבודתו במצרים, נכנס הנוגש המצרי
הדרישה "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" שפותחת את הפרשה יכולה להתפרש ככותרת ל-54 המצוות שמופיעות בה, ולאור הבנה זו פרשת 'קדושים' מציבה רף דרישות גבוה ביותר, שכן מצוותיה
המיזוג בין יו"ט של פסח ושבת מפנה את תשומת הלב לקשרים ולקווי הדמיון שביניהם, ובה בעת גם להבחנה חשובה. הדמיון מתבטא בכך שגם שבת וגם
שתי ציפורים לוקח הכהן לשם טהרת המצורע, את האחת הוא שוחט, ואת האחרת משלח על פני השדה. רש"י, בעקבות חז"ל (ערכין טז, ב), מקשר את
פסח של חזקיהו הוא דוגמה למנהיגות שהולכת בגדלות ומובילה מהפכה רוחנית גדולה בתפילת מוסף של ראש חודש הוספנו השנה את המילים "וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע", הוספה שנהוגה
אהרן מעגל פינות ועושה פשרות כדי להשקיט ולגשר בחילוקי דעות בעולמנו הדתי שורר לא פעם מתח בין החובה לשמור על חוקי ההלכה ככתבם וכלשונם, לבין
