כל המאמרים במדור ערך מוסף

שלא כדרכה פותחת התורה את פרשת נגעי בתים באמירה: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן", בעוד שבדרך כלל נאמר "כי תבואו אל הארץ”. השם "ארץ כנען"

תחילתה של פרשת השבוע, 'אמור', מציבה בפנינו אתגר קשה, כאשר היא מפלה ומדירה בעלי נכויות מעבודת המקדש, וקובעת שכהן בעל מום שיעבוד עבודה חילל בכך

לחלק השני ב'משנה תורה' קרא הרמב"ם 'ספר אהבה'. זהו שם מפתיע, כי לכאורה אין כל קשר בין התכנים של הספר ובין מושג האהבה. בספר הזה

ההכנות להילולת ל"ג בעומר במירון בעיצומן, ובעוד ימים אחדים יפקדו רבים את קבר הרשב"י, בתמימות, בחמימות ובהתלהבות. אל ההילולא ששורשיה זוהרים בקדושה, השתרבבו בשנים האחרונות

ברכה מוזרה ביותר היא הברכה "שבת שלום" בה אנו מברכים זה את זה בשבת. מה הקשר בין שתי המילים, ומדוע לא נברך איש את רעהו

באיזו מדיניות כלכלית דוגלת תורת ישראל? האם היא סוציאליסטית או תומכת בשוק החופשי? והאם יש בכלל מדיניות כלכלית על-פי התורה? פרשת "בהר" הביאה לא מעט

אחד מעמיתיי, המלמד בחורים צעירים לבר מצווה, נוהג לשאול את תלמידיו: מה המצווה הראשונה שעל ילד שהגיע לגיל בר מצווה לקיים? רבים עונים לו את

טעמים רבים וחשובים ניתנו למצוות השמיטה שבפרשתנו, אך רובם מתחברים בעיקר לעולמו של החקלאי השומט את אדמתו, ופחות אל האדם המודרני, שמנותק מעבודת האדמה. ברצוני

מסופר על אדמו"ר חסידי שסיפר: בנעוריי תכננתי לתקן את כל העולם כולו, משבגרתי הבנתי שאצטרך להסתפק בתיקון אנשי קהילתי, בהמשך נואשתי גם מכך, אך גמרתי

ספר במדבר מקיף את רובה המוחלט של תקופת השהות במדבר, מחודש אייר של השנה השנייה ליציאת ממצרים ועד לערב הכניסה לארץ. לכתחילה, השהות במדבר הייתה