הפירוד הארוך והכואב של האחים התאומים יעקב ועשיו, הגיע לסיומו בפגישה רוויית נשיקות ודמעות: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּוּ" (לג, ג-ד).
יעקב אבינו עבר מסכת חיים מרובת תהפוכות, וחייו היו רוויים אירועים מסעירים, עליות וירידות, הצלחות וכישלונות, רגעי אושר גדול ורגעי צער עמוק. בכל תהפוכות
הדרך שבה השיג יעקב את ברכות אביו יצחק מעוררת תהייה מוסרית גדולה. השיטה הידועה ביותר היא זו של רש"י (עפ"י ב"ר סה, יח), לפיה יעקב
פרשת מותה של שרה אמנו וקבורתה, פוגשת אותנו בימים בהם לבבות אזרחי ישראל ממוקדים במאמצים להשבתם של כל החטופים החללים ארצה כדי להביאם לקבר ישראל.
אברהם אבינו נחקק במסורת ישראל כמופת מובהק ביותר של איש חסד. זאת בראש ובראשונה לאור הכנסת האורחים המופלאה שפותחת את פרשתנו, וכן בעקבות מדרשים המוסיפים
אחד היה אברהם, ועל דמותו ומעשיו נכתבו ספרים רבים. להלן אסכם חמישה יסודות שהניח, והם רמוזים בשמו בראשי תיבות. א' – אמונה: מקובל לראות את
בעת כל האנושות הגדישה את הסאה בחטאים חמורים, נח היה צדיק תמים מדהים. הוא התבדל מסביבתו, שמר על תומתו ועשה רצון קונו. יותר משנה שהה
הסוכה נקראת "סוכת שלום", ואפילו שלומית בשיר הידוע של נעמי שמר בונה "סוכת שלום". המקור לביטוי זה הוא בתפילת ערבית של שבתות וימים טובים, בהם
אמנם יום הכיפורים הוא יום טוב, ו"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים" (תענית כו, ב), אך עם זאת הוא גם מבחן
תפילותינו בראש השנה לא עוסקות בעצמנו, כביום כיפור, אלא מתמקדות בהמלכת ה' על העולם כולו ובשאיפה "לתקן עולם במלכות ש-די". המלכת ה' היא גם אחד
