כל המאמרים במדור ערך מוסף

הבחירות עמדו בפתח. כמו שאצל אברהם נבחר בן אחד, יצחק, והאחר ישמעאל הורחק, וכמו שבבית יצחק יעקב נבחר ועשיו נדחה, גם במקרה שלהם נראה היה

המילים: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" (לב, כה), אינן מתארות, להבנתי, מצב רגעי, אלא משקפות גם חוויה קיומית הולכת ונמשכת בחייו של יעקב אבינו, שהבדידות הייתה חוויה

"אויב גלוי הוא קללה, אבל מעמיד פני ידיד גרוע ממנו", כך אמר המדינאי האמריקאי בנג'מין פרנקלין. סביר, שעוד לפניו, יעקב אבינו חשב משהו דומה, כאשר

יצחק אבינו מצטייר כדמות פסיבית ביותר. בעקדה, אברהם הוא הפעיל ואילו יצחק נעקד. בהגיעו לפרקו אביו דואג לו לשידוך, ועבד אביו מביא לו את אשתו.

הניסיון האחרון בו התנסה אברהם אבינו היה, לדעת רוב המפרשים, ניסיון העקדה. אולם רבנו יונה מפרש שהניסיון האחרון היה קבורת שרה. לדבריו, הניסיון היה בכך

ניתן היה להבין את המריבה שהתגלעה בין רועי אברם ורועי לוט בפרשתנו כסכסוך אזרחי על שטחי מרעה, כדברי הפסוק: "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו

  בדיון הנוקב שמנהל אברהם אבינו עם ה' בניסיונו להציל את סדום ועמורה הוא מעלה שתי טענות שונות. בראשונה הוא תוהה: "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם

האם הזוג הראשון בעולם, אדם וחווה, מציב בפנינו מודל אידיאלי של זוגיות? התשובה אמורה, לכאורה, להיות חיובית, שהרי בברכה השישית משבע ברכות הנישואין אנו מברכים:

  הקריאה של ה' שפותחת את ספר ויקרא מתחילה במילה: "אָדָ֗ם": "אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קָרְבָּ֖ן". מילת פניה זו אינה שגרתית בתורה כלל, וניתן היה לצפות

ניתן לחלק את 55 המצוות שמופיעות בפרשת 'ראה' לשני חלקים. החלק הראשון של הפרשה ומצוותיה עוסק בהתמודדות של עם ישראל עם השפעותיהם של העמים האליליים