כל המאמרים במדור בראשית

יהודה ויוסף הם שני מנהיגים מובהקים, ולא במקרה יצאו דווקא מהם מנהיגי ישראל בדורות אחריהם. דרכי המנהיגות שלהם היו שונים, אך המכנה המשותף ביניהם מתבטא,

התיאולוגיה הנוצרית חילקה את התורה לפרקים (מיוחס לסטיבן לנגטון מימי הביניים). לדידם, "ויגש יהודה…" הוא פסוק 18 מתוך 34 פסוקים בפרק. לא כן חושבת היהדות.

כאשר התורה שמה פסוקים סמוכים אחד לשני היא רוצה להפנות את תשומת ליבנו לכך שקיים קשר בין הדברים. וכאשר התורה מבקשת מאיתנו ללמוד לדורות את

התבוננות בפרשת יוסף המשנה למלך העלתה לא מעט תהיות בקרב הפרשנים. הכיצד זה לא יצר קשר עם אביו במשך תקופה כה ארוכה? מה הטעם שהתנכר

קשה ועצוב לקרוא את פרשת וישב- לקרוא עד לאיזו שפל מדרגה יכולים אחים להגיע, לראות עד כמה השנאה יכולה להחריב עולמות ומשפחות, להביט ביעקב המתבונן

על פני הדברים, לפחות לפי פשט הכתובים, מעשי יהודה עשויים לשמש דגם ואב טיפוס להחפצת האדם. רמז ראשון לכך מצוי כבר בראש פרק לח. יהודה

ר' שמואל בר נחמן פתח : "כי אנכי ידעתי את המחשבות וגו' " (ירמיה כט יא). שבטים היו עוסקים במכירתו של יוסף ויעקב היה עוסק

הפתגם "האדם מתכנן, וא-לוהים צוחק", תפור להפליא על כתונת הפסים של יוסף, המשמשת דוגמא מובהקת לכך שהקב"ה רוקם תכניות שמעל להשגת האדם. אחי יוסף רצו