כל המאמרים במדור בראשית

בתיאור הגניאולוגי של צאצאי נח בולטים שני פסוקים 'מוזרים למדי'. על חם נאמר: " וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי ־ נ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם

סיפור המבול מופיע ביותר מ-200 תרבויות בכל רחבי העולם, ביניהן שומר, אכד, בבל, יוון, אירלנד, הודו, סין, אינדונזיה, פולינזיה, מאיה, אינקה, הופי, אצטקים, ועוד רבות.

נוח בנה תיבה ולנו נמצאת סיבה לדון במילה זו על שלל משמעויותיה ולמצוא בה תובנות מעניינות. "תיבה" על פי מילון אבן שושן, היא: 1. מבנה

עם היציאה מן התיבה מצהיר אלוקים "כי לא יהיה עוד מבול לשחת הארץ" (שם פס' י"א). את הברית החד-צדדית שהא-ל מקים, הוא מסמיך על "אות

העולם הבראשיתי שלפני המבול היה שונה מהעולם שלאחר המבול במובן הגיאומורפולוגי (מבנה כדור הארץ), האקלימי, והיחסים שבין האדם, החי והצומח. הפסוק המרכזי אשר יכול להצביע

תיבת נח הפכה למשל מפני שלפעמים אי אפשר להיות חלק מהסביבה, חייבים להסתגר. הכניסה לתיבה היא סוג של חזרה אל הרחם, נולדים מחדש. בראשית העולם

בפרשת נח הותר לראשונה לנח ובניו לאכול מזון מן החי. שם אנו מוצאים לראשונה גם את העיסוק בהלכות כשרות המזון: "אמר רב יהודה אמר רב:

פרשת ה'בראשית' נוגעת ביסודות הקיומיים והרוחניים של העולם בכלל ושל עולמנו היהודי בפרט. בדברים שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. איסור האכילה מעץ הדעת העמיד