כל המאמרים במדור בראשית

לנח לא הייתה חיבה לעורבים, ולכן כששלח בעל כנף למשימת התאבדות של בדיקת המצב מחוץ לתיבה הוא בחר דווקא בעורב. כאשר רצה העורב לשוב אל

"בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ…" (ישעיהו נ"ד, ח'). שֶצֶף קֶצֶף, מבאר מילון אבן שושן: כעס גדול, חֵמה שפוכה. סערה סער ה'.

"וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה… וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ" (ח:ט); "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה… וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" (ח:יא). שנה חלפה.

לאחר שנח ומשפחתו יצאו מן התיבה הם נצטוו לעשות פעולות לקיום המין האנושי: "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד

  "שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (שם  ט' ד'). פסוק זה המלמד על איסור 'שפיכות דמים' משמש, בין

מעשה בראשית הוא מסתרי תורה, ו"אין דורשין וכו'. ולא במעשה בראשית בשנים. ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו" (משנה חגיגה ב