כל המאמרים במדור בראשית

בפרשה הקב"ה כורת עם אברהם את ברית בין הבתרים ומצווה אותו על ברית המילה. ברית המילה היא מצווה חד-פעמית, שתכליתה ליצור סימן בלתי הפיך בגוף.

הפסוקים הראשונים של פרשת לך לך השפיעו עמוּקות על מהותו של היהודי. מאז ומעולם הוא חלם לקיים מה שנאמר לאברהם: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ

בפרשתנו מצטווה אברהם למול את עצמו. "וירא ד' אל אברם ויאמר אליו: אני א-ל שדי התהלך לפני והיה תמים וגו'. ונמלתם את בשר עורלתכם והיה לאות ברית

לוט יכול היה להידבק באברהם אבינו, אלא שלא השכיל להישאר לצידו ולדבוק במידותיו, והלך לסדום – עיר שמתבררת בפרשתנו כעירם של אנשים רעים וחטאים. אלא

הפנייה האלוקית לאברהם בפרשת העקידה נענית ב'הנני'. "ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם. ויאמר אליו: אברהם! ויאמר: הנני!" (בראשית כב א). גם הפנייה

פתיחת הפרשה מעוררת כמה שאלות. מדוע בא אלוקים לבקר את אברהם? מאין למד רש"י כי אותו היום – היה שלישי למילתו של אברהם וכן, מדוע

הקב"ה העניק בן לאברהם ושרה כשהם באים בימים, והבטיח: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". אברהם ביקש לנוח על זרי הדפנה, אך במקום זה: "וְהָאֱ-לֹהִים נִסָּה

אני יושבת על הכסא הכחול שדומה באופן זהה לכל שאר הכסאות המסודרים בצורת ח' בתוך חדר ההמתנה. אני מניחה את מכשיר הסלולר חזרה בתיק ומביטה