לפני כמה ימים נחשפתי לפוסט של אחת מהשדכניות המוכרות במגזר. כמובן שהפוסט מאשים אותנו הרווקות שאנחנו פמיניסטיות לא נגישות, שלא נותנות לאף אחד להתחיל איתנו,
בתחילת פרשת וירא נעלם שמו של אברהם, והתורה מכנה אותו בכינויים שונים: "אליו" , "והוא", "עליו", "עבדכם". שמו של אברהם "נעלם" דווקא לאחר תיאור ברית
לאחר תקופה ארוכה שבית ה' שוכן בשילה, אנחנו רואים בפרק ז' בשמואל א', מייד לאחר חזרתו של ארון ה' משבי הפלישתים, כי המשכן עובר לגבעה
אני לא מבינה אותו. באמת שלא מבינה. מה יש לגבר בן 99 לחפש בחוץ, בשמש הזאת – ועוד אחרי שרק לפני שלושה ימים עבר ניתוח?
בספרו "איזו מדינה", מביא יורם טהרלב ציטוט מעיתון "הצבי" משנת 1887: "אִישׁ לֹא יָדַע לְנָכוֹן מַה כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת, וְעַל מָה וְלָמָּה מְאַסְּפִים אוֹתָם. הַשַּׁמָּשִׁים
השבוע הוחלף 'שעון הקיץ' ב'שעון חורף'. השעון המקורי, השעון שנגזר משעון גריניץ' ומותאם לפי קו האורך, הוא שעון החורף. במלחמת העולם הראשונה המציאו המדינות הלוחמות
האדם המשפיע ביותר בתולדות האנושות אינו מופיע ברשימות "מאה האישים המשפיעים בהיסטוריה" למיניהן. הוא לא משל בשום אימפריה, לא פיקד על שום צבא, לא ביצע
ירידת אברהם אבינו למצרים הנביעה שתי קריאות מנוגדות לחלוטין, שיש להן משמעות מרחיקת לכת גם לאמונות הרוחניות שלנו היום. קריאתו של רמב״ן הייתה חדה וברורה:
פרשת לך לך פותחת בציווי שמהדהד אל לב כל אדם, בכל דור ובכל תקופה: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". זהו
הרגישות היהודית לחיי אדם בכלל, ולחיי שבויים בכלל, שימשה לאורך ההיסטוריה אמצעי לחץ של אויבים ושובים כדי לגבות מאיתנו מחיר יקר. הם ידעו כמה העניין
