אברהם אבינו מלמדנו גם איך עושים 'הכנסת אורחים'- בזריזות, בחשק, בשמחה, בהתלהבות, מתוך אהבת אדם ונתינה אין סופית אוהלו של האדם הוא מבצרו, ופתַח הָאֹהֶל
פרשת העקידה מסתיימת בגילוי האלוקי לאברהם האומר לו "כִּ֣י׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱ-לֹהִים֙ אַ֔תָּה" ואין אנו יכולים שלא להתפלא על כך: וכי היה צריך את
האדם המחפש משמעות לחייו אחוז ביכולת לחיות ולהכיר בחוקי הטבע, אך בו בעת “להתריס” כנגד ה”הגיוני” ו”המקובל” “וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן,
נקיבת שם הגר (שלא כרבות מגיבורות המקרא שנותרו אנונימיות), והמקום הרב שמיוחד לה, מבליטים את אישיותה ועוצמתה "אין בית מדרש בלא חידוש". היקף הספרים על
הפרשנים כולם סברו שאכן האבות קיימו את כל התורה ומתוך נקודת מוצא זו מצאו פתרונות מקומיים בגמרא ביומא מובא שאברהם אבינו שמר את כל התורה
המבקשים ללכת בדרכו של אברהם אבינו ייטיבו לדעת כי שפת ההרס והדין מאבדת את העולם מה אנו נקראים ללמוד מהעובדה שאברהם אבינו התפלל על אנשי
מאברהם נלמד שאל לנו להתייפייף כדי למצוא חן בעיני הזולת, אלא יש להציג את היהדות בצורתה האמתית הרעיון העומד מאחורי "ישיבות הקו" אינו חדש אלא
פתאום קם אברהם ומתחיל ללכת, ויחד אתו צועד גם אחיינו לוט, שנוכחותו מודגשת ומורגשת. אברהם מתואר על ידי חז"ל כדמות מאירה, והם אמרו עליו: "יהי
זיהום אור הוא מונח המתאר עודף, אי כיוון, או בזבוז מאסיבי של אור. התופעה גורמת להסתרת הכוכבים בשמי הלילה. המונח מתאר בדרך כלל סוג של זיהום
האמונה מהווה את המצפן שעל פיו האדם מכוון את כיוון ההתקדמות שלו טבע האדם והאנושות לשאוף להתקדמות ולקידמה. דריכה במקום נתפסת כהחמצה מתסכלת. בזמננו הדבר
