כל המאמרים במדור ויקרא

  בוטניקאים חשפו כיצד מוטציה גנטית משנה את זמני הפריחה של צמחים מסוימים, וגם כיצד תיקון גנטי יכול להשיב לצמח את מחזור הפריחה הטבעי שלו.

מדרש ויקרא רבה מביא בתחילת פרשת תזריע (לפסוק: "אישה כי תזריע וילדה זכר") דרשה מסוג פתיחתא: דרשת פסוק ממקום 'רחוק': נביאים או כתובים, ההולכת ומתחברת

כאשר הכהן מזהה את הנגע בעור בשרו של אדם, הוא מוגדר מעתה מצורע ועליו לבצע פעולות שאמורות להרחיק אותו מהחברה. בגדיו יהיו פרומים, ראשו יהיה

בפרשתנו, האדם החולה בצרעת מתבקש להגיע אל הכהן ולבקש ממנו מענה למצבו. מדובר בפניה ייחודית שכן בדרך כלל כשאדם נקלע לסיטואציה הלכתית מורכבת, הוא נדרש

שני כוחות אדירים, רבי עוצמה, ניצבים במרכזה של פרשת השבוע תזריע- כוח ההולדה וכוח הדיבור. לכאורה אלו נושאים שונים, אולם בעומק, שניהם מביאים לידי ביטוי

  פרשת השבוע עוסקת ברובה בסוגי צרעות ובדרך גילויין והטיפול בהן. ולהפתעתנו הרבה, האדם אליו מפנה אותנו התורה באשר לצרעת הוא הכהן. ואין אנו מצליחים

'הסופיות' ביהדות אינה סופית בהחלט בספרו הכוזרי (מאמר שני אות ס') טוען רבי יהודה הלוי כי מציאות של טומאה היא מציאות הנובעת מהתחברות אל המוות.

פרשת השבוע מקפלת בתוכה את אחת הטרגדיות הגדולות של דור המדבר. טרגדיה שמתחוללת באחד מרגעי השיא של העם – חנוכת המשכן, אירוע שמח בו אהרון

האם העובדה שבעולמנו לרוב אין תוצאות ללא הכנות אינה אמורה ללמדנו שלא במקרה ברא כך הקב"ה את עולמו?! מי מבין הקוראים כבר החל בביתו את

במקרים מסוימים החזיקו "ביתא ישראל" מערכת כלים נפרדת עבור שכניהם הלא יהודים, וכלים אלה נשתמרו בחצר על גבי עץ או שיח ביום בו נתקדשו אהרון