כל המאמרים במדור ויקרא

לפני שלוש שנים, עוד כשהיינו מלאי תקווה לקראת הרחבת הסכמי אברהם ונרמול היחסים של ישראל עם מדינות ערב, הוכרז באופן רשמי על נרמול היחסים בין

האם כאשר דרשנים מנסים לפרש את פסוקי המקרא הנוגעים לאירועים כרונולוגיים (מי, מה, מתי), הם מנסים לקבוע את ה'אמת ההיסטורית'? ואם התורה לא פירטה ולא

ל"טרמינולוגיה", כך למדנו לאחרונה, יש השפעה גדולה על מסקנות הדיון. עם התגברות הדיון על גיוס חרדים, שבעה ביטויים שחייבים להפסיק להשתמש בהם: שוויון – בכל

בזמן המלחמה השתתפתי בשתי חתונות של בנים של חברים. אל הראשונה הגעתי כשאחד מבניי היה בחאן יונס. החתונה השנייה התרחשה חודשיים לאחר מכן – כאשר

החודשים האחרונים מאז 7 באוקטובר היו יכולים להיות רגעיה הגדולים ביותר של הציונות הדתית. ואינני מתכוון בהכרח למפלגה הנושאת שם זה, אלא למגזר כולו. שלושה

תכונות רבות אנו לומדים מהאבות והאימהות וממייסדי האומה – חסד, אמונה, הכנסת אורחים, אהבת ישראל, מסירות וכן הלאה. על שלל התכונות הללו מתווספת בפרשת השבוע

שאלה: האם חיילים בני אשכנז השוהים בשטח אויב רשאים להקל ולאכול קטניות? תשובה: "מבצע פסח", שאותו מובילה הרבנות הצבאית, מתקיים השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל".

אבא (שבשמיים), רחם חמאס דחה את ההסכמה הישראלית להצעה האמריקנית, ועל פניו נראה כי המו"מ לשחרור החטופים שוב נקלע למבוי סתום, אולי אף עמוק מקודמו.

הרמטכ"ל הנחה את הצבא להתחיל בתחקיר ובהפקת לקחים מהמלחמה, כדי שישמשו לקראת אפשרות של מלחמה בעצימות גבוהה בצפון. בכך הוא החזיר את כולנו באחת מעיסוק