כל המאמרים במדור ויקרא

בפרוס ימי הגבורה, הזכרון והעצמאות, ראוי לבחון את יסודות המשנה התורנית והלאומית שלנו. החידוש הגדול, שרגילים ליחסו לרבנים אלקלעי וקלישר, על אודות גאולת ישראל בדרך

"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא יט: כג). במילים אלו פותחת את התורה את העיסוק במצוות ערלה ונטע רבעי. בדברי חז"ל הפכו

הימים שבין פסח לעצרת, אלו ימי זיכרון על מותם של עשרים וארבעה אלף תלמידים של רבי עקיבא. הטרגדיה הייתה גדולה. העולם נחרב והפך לשממה רוחנית.

הפרשה מזמנת אותנו לעסוק במשמעותנו כעם שנצווה להיות "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹש" (שמות י"ט ו'). גם האדם הפרטי מצווה לחתור לקדושה ולעשיית צדק חברתי. בין

פרשת קדושים נקראת בדרך כלל בשבועות של יום השואה וימי הזיכרון והעצמאות. הציווי על הקדושה מקפל בתוכו מסר עמוק ועכשווי שקשור לייעוד של עם ישראל

שלושת הפסוקים הללו אוצרים בתוכם את אחד הסודות השמורים ביהדות: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם. אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי

"אל תפנו אל האובות ואל הידעונים, אל תבקשו לטומאה בהם, אני ד' א-לוהיכם" – התשוקה האנושית לקבל מידע מעולמות עליונים מוכרת מאוד, הן לבני אדם

פרשני המקרא נחלקו בשאלה האם הצרעת היא מחלת עור רגילה או נגע רוחני התלוי במצבו של האדם. אחת הראיות לכך שהצרעת היא עניין רוחני ולא

שתי ציפורים לוקח הכהן לשם טהרת המצורע, את האחת הוא שוחט, ואת האחרת משלח על פני השדה. רש"י, בעקבות חז"ל (ערכין טז, ב), מקשר את

פרשת מצורע מהווה המשך לפרשת תזריע. בפרשת תזריע עוסקת התורה בדין יולדת ובאבחון נגע הצרעת ובפרשת מצורע בטהרת המצורע לאחר שנתרפא מצרעתו ונמצא נקי. ובחזרתו