כל המאמרים במדור ויקרא

רגילים להדביק לפרשות הצרעת את העבירה של לשון הרע. אולם חז"ל מנו עשרה חטאים שבגינם נגעים באים, ואחד מהם הוא גסות הרוח שמשמעה גאווה (ויק"ר,

מה זה דתי? מי קובע מיהו דתי? מי המציא את המונח? האם כולם מתכוונים לאותו ‘דתי’ בהשתמשם במונח? האם עצם השימוש במונח אינו מפלג את

ריח הצ'יפס של ר' מרדכי אלעזר רובינשטיין ז"ל היה מתנדף מהמטבח הקטן אל רחוב סלנט עד לפני פחות משלושים שנה. מהמרתף של ה'שול' – הלא

כאשר נשאל מספר שנים לפני פטירתו ד"ר זרח ורהפטיג ע"ה, מקברניטי הציונות הדתית במשך הרבה למעלה מיובל שנים, ומחותמי מגילת העצמאות, מהי תחושתו לנוכח הישגי

  החל מחודש מרץ 1937 עד מרץ 1938 ארגנו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית סדרה של הפלגות העפלה לארץ שיצאו באוניות קטנות וסירות מפיראוס ומאלבניה אל עבר

הארבה נחשב לאחד מפגעי הטבע הקשים בעת העתיקה עד שמוגר באזורנו במחצית המאה העשרים. תיאורים רבים מעידים על הקונפליקט שהיו שרויים בו קדמונינו; בין מזיק

מגיל צעיר אנחנו יודעים שגאווה היא אם כל חטאת. שאגו הוא דבר מגונה כזה, אבוי הרי למי שהחבר'ה יתייגו אותו כאגואיסט. אנחנו מתחנכים לביקורת עצמית

פרשת שמיני מתארת את מות שני בני אהרן, נדב ואביהוא. המדרשים השונים המביאים שלל ומגוון של חטאים אפשריים שחטאו בהם בני אהרן, מתמודדים למעשה עם

במהלך חנוכת המשכן אנו קוראים על מותם של שני בני אהרון, נדב ואביהוא. הסיבה למותם, כפי שזו מופיעה בתורה "ויקריבו אש זרה אשר לא צוה