"והכהנים הלויים, בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי, בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני, ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם, נאום ד'
ספר שיצא בארצות הברית בשם "רולטה גנטית, הסיכונים הבריאותיים המתועדים של מזונות מהונדסים גנטית", טוען כי המזונות המהונדסים, אינם בטוחים כלל וכלל. בין יתר
"לא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם ה' א-לוהיך". חילול השם קשור ישירות לשבועה בשם – מי שנשבע לשקר, מחלל בכך את השם. כך עולה
החזרה ממנין החצרות לבית הכנסת היא מורכבת. היא תהיה קלה יותר, אם נאמץ חלק מהיתרונות שהיו קיימים במנייני החצרות ייחודה של פרשת קדושים שהיא נאמרה
הדרישה "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" שפותחת את הפרשה יכולה להתפרש ככותרת ל-54 המצוות שמופיעות בה, ולאור הבנה זו פרשת 'קדושים' מציבה רף דרישות גבוה ביותר, שכן מצוותיה
יש כאלה שהקדושה שלהם באה לידי ביטוי במותם ויש כאלו שהקדושה שלהם באה לידי ביטוי בחייהם במסורת היהודית אנו קוראים לאותם אלו שנהרגו, שנרצחו, שנפלו
ההתנגדות לעם ישראל ולדת ישראל היא בגלל מה שהם מייצגים – את הנוכחות האלוקית הטרנסצנדנטית והקדושה בעולם אנו נמצאים בתקופת ימי הזיכרון וימי האתחלתא דגאולה.
יש מספר עניינים שהרמב"ם אינו כולל אותם במניין תרי"ג המצות בעוד שהרמב"ן חולק עליו; מן המפורסמות, יישוב ארץ ישראל והקדושה. לדידו של הרמב"ם, הפסוק
תורת הקדושה נגמרת בעולם החולין. אין היא מסתיימת עם נעילת דלתות בית הכנסת מעיון בעשרת הדברות הסקנו שהיהדות איננה דת, במובן המצומצם שלה. דת מתרכזת
"לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹקיךָ אֲנִ֥י ה'" (י"ט, יד). לפי זה, האם מותר לקלל אדם שאינו חרש? ומדוע דווקא חרש, הלא
