כל המאמרים במדור במדבר

האספסוף מעולם לא זכה לאהדה יתירה. מה שהחל "בקצה המחנה", אצל אותו "קומץ אוהדים" של ימינו, היה לסממן ההיכר של "העם" כולו. "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים

" ר' ישמעאל אומר: בשלוש עשרה מדות התורה נדרשת: מקל וחומר, מגזרה שווה… (ג) מקל וחומר, כיצד? "ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה

אחרי מעמד הר סיני נשארים בני ישראל במקום למשך כשנה שלמה. מקבלים את המצוות, את סדרי עבודת המשכן ואת סדר המחנות והמסעות. לכאורה עבר העם

אהרן הכהן נצטווה להדליק את הנרות שבמשכן בשפה ייחודית: "… בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח'). ביטוי זה מופיע

מצוות החצוצרות שבפרשה מהווה מפתח להבנת אסטרטגית הקיום הלאומית של היהדות, בשגרה ובשעת מלחמה. "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם

הפרטים המרובים על סדר חניית בני ישראל במדבר נראים טרחניים למדי. חזרה מייגעת, תריסר פעמים, על קורבנות הנשיאים, נתונים סטטיסטיים יבשים בנוגע לכל שבט ושבט,