
דווקא עכשיו
אחרי 16 שנות ניסיונות שכנוע, ובעיצומה של מלחמה, קיבל עליו ראש משפחתנו, תוך הצבת תנאים ספציפיים, את הכרעת הרוב – לצרף לביתנו כלב. כך נרכש

אחרי 16 שנות ניסיונות שכנוע, ובעיצומה של מלחמה, קיבל עליו ראש משפחתנו, תוך הצבת תנאים ספציפיים, את הכרעת הרוב – לצרף לביתנו כלב. כך נרכש

הימים הקרובים הם קריטיים לעסקת החטופים, אם תהיה או לא תהיה, והם קריטיים גם לשאלת הישרדות הקואליציה הזאת. נתחיל בסיפא: איך שהדברים נראים עתה, יותר

חבר מהישיבה התיכונית ניגש אליי בין מנחה לערבית בשטיבלעך בקטמון. "נו מה", אמרתי לו, "החופש הגדול הגיע, הא?" הוא גלגל עיניים והשיב בייאוש: "כן אחי, מה

"בישראל הקסים אוכלים בשר שנשחט רק על ידי קס אחר. אסור להם לאכול משחיטה של הרבנות. הסיבה לכך היא שבאתיופיה' חוץ מהקסים היו רשאים לשחוט

בואו תהיו כנים, ועם יד על הלב תענו על השאלה הבאה: מה הסיכוי שדווקא עכשיו תצליחו לכנס לסעודת שבת אחת תלמידים חילונים ודתיים, ושבסוף השבת

בסיומו של מעשה קורח ועדתו, מצווה הקב"ה על משה להפוך את מחתות הנחושת לציפוי למזבח לאות ולזיכרון: "זכרון לבני ישראל, למען אשר לא יקרב איש

ברכות השחר נאמרות בבוקר, ועניינן הודיה לקב"ה על ניסי החיים המלווים אותנו וניכרים בפעולות היומיום. כך, כנגד פקיחת העיניים נאמר "ברוך… פּוֹקֵחַ עִוְרִים", קימה מתנוחת

לחשוב הפוך בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם… אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ… אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ… אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת… בדרך

לאחרונה נשאלתי על עמדתי בנוגע לסיכון חיילים עבור שחרור גופות חטופים – האם הדבר מותר, מחויב או שמא אסור? תשובתי: מתוך 120 חטופים, כ-50 אינם

בעוד כמאה ימים יחול יום הכיפורים. יום הכיפורים בשנה שעברה היווה את אחד מנקודות השיא, או ליתר דיוק השפל שבמתח הפנימי בתוך עם ישראל, והוא