כל המאמרים במדור במדבר

חג השבועות הקרב ובא התקבע במסורת ישראל כחג מתן תורה. מסורת אחרת שהתקבעה היא לקרוא את מגילת רות בחג זה. לכאורה, אין קשר בין מעמד

גם בשנה הקשה הזו, כמו בכל שנה, ואין זה משנה מה אירע בה – הטבע חי את חייו. בעת המלחמה הקשה שאנו נלחמים ירדו גשמים

מהמאה ה-18 מסתמנת מגמה שבה עולות שאלות הלכתיות הנוגעות למקומו של אדם עם מוגבלות בתוך עולם המצוות ובתוך מסגרת הקהילה. הפוסקים הקלו במיוחד בנכה המרותק

הפרשה מתחילה בציווי למנות את בני ישראל. עולה השאלה: מדוע סופרים אותם בשלב זה? השאלה מתחדדת כאשר אנחנו יודעים שבפרשת 'כי תישא', בני ישראל כבר

בעת הזו של תחילת חודש סיון, לפני 80 שנה בדיוק, 11 שנים לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933, ולאחר קרוב לאלף שנות היסטוריה יהודית מפוארת במקום,

"וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וִּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" [מתוך ההפטרה – הושע ב, יז]. מה

פסקה קצרה ממוקמת בין הפסוקים המתארים את מניין בני ישראל לשבטיהם, ובין הפסוקים המתארים את מניין הלווים. וכך נאמר: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר

פרשתנו, שנקראת תמיד לפני חג מתן תורה, מזכירה לנו את העובדה שהתורה ניתנה במדבר. חז"ל הוסיפו וציינו כי "בשלושה דברים ניתנה התורה: באש, ובמים ובמדבר".

המלחמה הנוראה והארורה שאנו מצויים עדיין בעיצומה העצימה לשעה את תחושת ה"יחד". סיסמאות שונות, חלקן היו לקלישאות חבוטות, נבובות וחלולות, האדירו את ה"ביחד-ness", אחוות ה"יַחַדִיוּת":

על סרגל אחד של זמן נמצאים כל חגי הגאולה: פסח, יום העצמאות, ל"ג בעומר, יום ירושלים, שבועות. ימי חג אלו מציינים את זמן היווצרותה של