כל המאמרים במדור במדבר

  בלעם הוא דמות בולטת על רקע היותו גוי ונביא, שכוחו בפיו (ראוי לעקוב ולשים לב למספר הלשונות המיוחסים לדיבור בפרשה: לברך, לקלל, לקוב, לענות,

בחסדי ה', כמו במקרה של בלעם, שבא לקלל ונמצא מברך, גם גזרות אנטישמיות הפכו מדי פעם לברכות "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" [כג'

אחת התופעות הרווחות ביותר בעולם המשפט היא הבטחות והתחייבויות עתידיות, שיש למלאן רק לאחר זמן. אחד מעקרונות היסוד, הן בעולם המשפט הן במערכת הנורמות החברתיות,

הבדל גדול יש בין בלק, המלך המבוהל, לבלעם הנביא המקולקל. בלק חושש בעיקר מהנזק הכלכלי שעם ישראל עלול לגרום לו ולעמו. הוא שמע "אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה

משמעות המילה "מזל" באוגריתית היא גרמי שמיים, שאליהם התייחסו בני העת הקדומה כגורמים המנתבים את חיי האדם. אלא שלמילה "מזל" כשלעצמה אין משמעות חיובית או

כאשר אנו מתבוננים בפרשתנו לא יכולים אנו שלא לחוש אי נוחות מסויימת. שהרי לכאורה בלעם, הדמות המרכזית של פרשתינו, הינה דמות טראגית מעין כמותה. על

הנוטריקון מסמל מילה שלימה, אולם אות אחת אינה משקפת תוכן בעל חשיבות מספקת ב'לשון הקודש' "כתב אות אחת נוטריקון, רבי יהושע בן בתירה מחייב וחכמים

שלוש פעמים מנסה בלעם לקלל את ישראל. שלוש פעמים יוצאות מפיו ברכות במקום קללות. בכל פעם הוא בוחר מיקום, מבקש מבלק להקים שבעה מזבחות, ולהקריב

אדם הרודף אחר הכבוד אשר מבוסס על שקר, סופו לשקוע ולהפסיד הכל בפרשה מתואר כיצד בלק מנסה לשכנע את בלעם לקלל את בני ישראל. בלעם