כל המאמרים במדור במדבר

הניחוש והקסם לא שולטים בישראל, כאשר הם פועלים על פי מה שהורה להם ה'   סוגיה בירושלמי שבת (פרק ו') דנה בדרכים שונות של ניחוש;

צריכים אנו נביא שיבוא מבחוץ, ויקבע: האם פלגנותינו לגנותנו, והאם קללה היא או ברכה? כשהגיעו שליחי בלק הראשונים לקרוא לבלעם, אמר לו ה' "לא תלך

אחת השיטות הידועות של מנהיגים, בעיקר דיקטטורים, להסיט את תשומת לב העם שלהם מהבעיות האמיתיות, היא לייצר או לחפש איזה גורם אחר כל שהוא- עם

השיח הציבורי על עקרונות הצניעות והיחסים ש'בינו לבינה' ביהדות, אינו יורד מסדר היום הציבורי והתקשורתי. לרוב הוא מועלה מתוך הגישה הפוסט מודרנית שמנסה להציג אותם

"וַיִּפְתַּח  ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים". פסוק זה הוא ללא ספק שיאו של סיפור בלעם-האתון והמלאך,

פרשת בלק מתובלת בדמויים רבים מעולם הטבע. בלק בן צפור, כפרעה, חושש מפני ריבויו העצום של עם ישראל (שמות א, ח). הוא משתמש בדימוי של

פרשתנו עוסקת רובה ככולה בסיפור מזימתו של בלק להזיק את ישראל בעזרת קללותיו של בלעם והתשועה שעשה הקב"ה לישראל בהופכו את הקללה לברכה. במהותו של

ניסיונו של בלעם ללכת לקלל את ישראל למרות עמדתו של הקב"ה מגלה לנו עד היכן מגיע כח הבחירה החופשית. בכמה מקומות מודיעה לנו התורה שיש

לפי כל השיטות – יש מקום גם לאמונה וגם למחקר דבקות האדם ואמונתו בבורא עולם היא השלמות האנושית. בספרו עין אי"ה [ברכות פ"א אות כג]