
סוף מעשה בהקשבה תחילה
יש הכרח בהקשבה הדדית להלכי הרוח השונים, בגילוי הבנה ואף אמפטיה לתחושות של הקבוצות השונות בעם מסופר על ר' אריה לוין, שאחרי שהיה יוצא מביקוריו

יש הכרח בהקשבה הדדית להלכי הרוח השונים, בגילוי הבנה ואף אמפטיה לתחושות של הקבוצות השונות בעם מסופר על ר' אריה לוין, שאחרי שהיה יוצא מביקוריו

נכנסנו השבוע לימים של בין המצרים, ימים של אבל על חורבן ירושלים ההולך ומתעמק מן י"ז בתמוז ועד ט' באב. אם נתבונן בפרשיות התורה הנקראות

בתחילת הפרשה, כאשר משה מפרט את דיני הנדרים לבני ישראל הוא פונה תחילה בפנייה ישירה אל מנהיגי הציבור: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל

פרשת מטות פותחת בענייני נדרים; התחייבויות שאדם נוטל על עצמו, ומרגע שאדם התחייב בהן, אם יפר אותן יעבור על איסור 'לא תעשה'. בפרשה, מצווה האדם

המניע הכלכלי יכול להעיד על התנתקות מן הלאום, על התנהלות שבטית שיש בה כדי להטיל מורך בלב כל עם ישראל התיישבות בני גד ובני ראובן

בתיאור השלל שנלקח במהלך המלחמה במדין נזכרו חמשת מיני המתכות השכיחות בשימוש האדם בתקופת המקרא: "אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת-הַבְּדִיל

בפרשת השבוע כותבת התורה על הכשרת כלי מדין, ומפסוקים אלו לומדת הגמרא שחובה להטביל כלים שניקנו מגוי. נעסוק השבוע בדיני טבילת כלים ובשאלה האם צריך

פרשת השבוע שלנו עוסקת בהכנות לקראת הכניסה לארץ ישראל. אנו קוראים, בין היתר, על חלוקת הנחלות בארץ, על תקדים בנות צלופחד וקבלתן נחלה בארץ ישראל,

תקרית חברתית וערכית חמורה מתרחשת ממש לפני הכניסה לארץ ישראל. בעוד כל השבטים נערכים פיזית ונפשית לכניסה לארץ, שתכלול ככל הנראה מלחמה, ואחריה תהליך ארוך

ברצוני לשתף בסיפור של מורה שטלטל אותי מאוד. המורה שיתפה אותי שבית הספר שלה מקבל תלמידים אתיופים שזה עתה עלו לישראל (היא לא דיברה על