
חופש ביטוי, לא חופש שיסוי
המטוטלת של פרשת בהעלותך נעה בין שני קטבים המצויים במשפט בן ימינו, והמנוגדים זה לזה. מצד אחד, הרצון להבטיח חופש ביטוי, שהנו ערובה למשטר דמוקרטי

המטוטלת של פרשת בהעלותך נעה בין שני קטבים המצויים במשפט בן ימינו, והמנוגדים זה לזה. מצד אחד, הרצון להבטיח חופש ביטוי, שהנו ערובה למשטר דמוקרטי

בפרשתנו מצויה ברכת הכהנים המופלאה, האמצעי של הקב"ה לשדר לישראל ברכה מילולית קבועה ויומיומית, דרך אחיהם הכהנים. תוכנה של ברכה זו עלום במקצת, סגנונהּ שירי,
"גדול שלום שהשם שנכתב בקדושה אמר הקב"ה ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו" – במאמר חז"ל זה מקופל עולם ומלואו. בראש ובראשונה
כידוע, מבכורות ישראל נשללה הזכות לשמש בקודש, על רקע חטא העגל הנורא. בחטא זה, כלל ישראל נהו אחרי התאווה האלילית, ודבר זה הפך אותם כביכול

ראשיתה של פרשת מטות, בפרק ארוך שכולל את דיני הנדרים והשבועות. על מרכזיותם של אלה בעולמה של יהדות ניתן ללמוד גם מכך שהמשנה (ובעקבותיה התלמוד)
ד"ר עמוס בר דע כמו כל דבר גם הציונות הדתית מתחלקת לשלוש, התורני לאומי (או החרדלים), הבורגנות הדתית (השדרה המרכזית) והאורתודוקסיה המודרנית, והנה, בתלתא דפורענותא
בפרשת מטות מצווה הקב"ה את משה לצאת למלחמה יזומה נגד המדיינים. הסיבה פשוטה – האסון הגדול שנגרם בעטיין של בנות מדין, שהזנו את בני ישראל
אחד מחמשת האסונות הטראומטיים שאירעו בתשעה באב הינו לכידתה של ביתר: "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה בתר,
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' (במדבר ל,ב) פתיחתה של פרשת מטות אינה שגרתית, שכן בדרך כלל מתואר
בהערכות בני ישראל, בערבות מואב, לקראת מלחמת כיבוש ארצות שבעת העמים, הם נצטוו: "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם ואיבדתם את כל משכיתם ואת כל