האסון שאירע במירון בל"ג בעומר, והסולידריות שהתעוררה בחברה הישראלית כולה לנוכח האסון, הציפה מחדש את השיח על אחדות החברה הישראלית, לנוכח אסון ובשגרה. שיח זה
מתארגנים למלחמה – זו אחת המשמעויות של המפקד שבפרשתנו. את היסוד הזה כתב הרמב״ן בפירושו, והוא מתאים מאוד לפשוטו של מקרא, בעיקר לאור ההדגשה ״כל
"וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ" (במדבר ד, ו). התחש נזכר בתורה שלוש עשרה פעמים, כמין של עור ששימש כסוי עליון (שמות כן, יד) למשכן וכליו. פעם
דוד מ. פויכטונגר, עמית במכון ע"ש שוורץ לאתיקה יהדות ומדינה, בית מורשה ירושלים פרשת מטות מעלה מספר קשיים. הקושי הראשון הוא בפנייתו של משה דווקא
"איש כי יידור נדר לה'… לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה". מצד אחד מתואר הנדר כ"נדר לה'", כדבר חיובי שהוא אולי תוספת קדושה וקבלה
הרב אהרון בק ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון בכל ראש חודש אנו שבים וקוראים את הפסוקים הלקוחים מתוך פרשתנו, שמתארים את הקרבת קרבן התמיד. פסוקים
אביעד בקשי עמית במכון ע"ש שוורץ לאתיקה, יהדות ומדינה, בית מורשה, ירושלים בפרשתנו מוצאים אנו את פרשת הנחלות. לדיני הנחלות בתורה היבט פרטי הדן באופן
פרשת בנות צלפחד היא מן הפרשיות המופלאות בתורה. ראשיתה, בבנות בלי-שם. כל מה שיש להן הוא "ייחוס", הא ותו לא. היותן "בנות שֶל". בנותיו של
לאחר המעשה הנועז של פנחס, שהרג את זמרי בן סלוא ואת המדיינית שאיתו, מקבל פנחס בדיעבד את ברכתו של הקב"ה: "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי
"ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ד'" – זו הפעם הראשונה בה אנו מוצאים את סוגיית הפרדת הרשויות באומה הישראלית. משה רבינו
