כל המאמרים במדור במדבר

ד' זיכנו ואנו מתחילים לראות ולחוש את הבניין השלם. עם ישראל מבסס את אחיזתו יותר ויותר בארצנו הקדושה קודש הקדשים היה חדר מרובע, ומידותיו היו

רק באמצעות התמדה ב'קביעות עיתים ללימוד תורה' ניתן לשלב את הקדושה וערכיה בתוך חיי החול והעשייה ערב חג השבועות 'זמן מתן תורתנו' וערב שבת 'נשא',

הפסוקים המתארים את מעמד הר סיני, מתארים את החוויה שחוו ישראל "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא

ברכת כהנים המופיעה בפרשת נשא מחולקת לשלושה פסוקים שלכל אחד מהם שני חלקים: "יְבָרֶכְךָ ה'– וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ– וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ–

בלפור ביקש לפגוש דווקא נציג ציוני שהצביע נגד הצעת אוגנדה בקונגרס הציוני ב- 1904, בזמן שבלפור היה ראש ממשלה "וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם

אתגרי העמידה במצוות שבין אדם לחברו היא שהעניקה לעם ישראל יתרון בדיחה מספרת שאחרי ששבר משה רבנו את הלוחות באו אומות העולם ולקחו את "תרצח,

"וידבר ד' אל-משה ואל אהרן לאמר: איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו". רש"י על הפסוק אומר: באתת

  אנחנו בסה"כ תינוקות לעומת דור יוצאי מצרים בעוצמת הספק שהביעו ואף חיו על פיו למגינת לבנו. אולם, ברגע האמת אמרו כולם בלב אחד- "נעשה

תזמורת איכותית לא מוותרת על אף כלי, ועם ייחודי לא מוותר על אף שבט. שבט ושבת אחים ושבטים גם יחד לכאורה, ההיסטוריה היהודית מאז יציאת

במודעה רשמית פנתה מועצת העם להמוני בית ישראל להציע דגל חדש "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ"